משפטים ואיומים מהסוג הזה הינם מנת חלקם של אנשים אשר נמצאים בהליך גירושין.
לתופעה הקשה זו קוראים "סרבנות גט" אשר פוגעת בזכויות המסורב ולו הבסיסית ביותר, הזכות לחירות.
סרבנות גט הוא מצב בו אחד הצדדים אינו מוכן להתגרש ועל ידי כך "כובל" למעשה את הצד השני.
תופעה זו נפוצה מאוד שכן, ללא הסכמת שני הצדדים לגירושין, ההליך עלול להיות ארוך ומייגע.
לרוב זה יגיע מרצון לנקמה או "לסחוט" את הצד השני להיעתר לבקשות אשר עלולות לקפח אותו כמו ויתור על מזונות, רכוש, כתובה וכו..
במקרה זה של סרבנות גט יש הבדל מהותי בין הגבר לאישה, אישור הגבר הוא המשמעותי והמכריע יותר, שכן הוא למעשה נותן הגט.
דהיינו, אישה מסורבת גט נקראת אישה "עגונה" וחלים עליה איסורים כשל אישה נשואה. היא לא יכולה להינשא לגבר אחר או לחיות עמו ובטח שלא להביא ילדים מאחר ויחשבו ל "ממזרים" על פי ההלכה וכי גם עליהם יחולו סנקציות לטווח הרחוק.
יודגש כי לא כל מקרה בו מי מהצדדים מסרב להתגרש ייחשב כסרבנות גט, ישנם מצבים בהם מוגשת תביעה לשלום בית, או עילת סרבנות אשר מוצדקת מבחינת בית הדין הרבני וכל מקרה לגופו.
כידוע, לבית הדין הרבני סמכות בלעדית בכל הקשור לגירושין של זוג שנישאו כדת משה וישראל. בני זוג המבקשים להתגרש צריכים לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין.
תביעת גירושין מצריכה עילות גירושין כדוגמת; ניאוף, סירוב לקיים יחסי אישות, אי יכולת להביא ילדים לעולם וכו'.
לאחר הוכחת עילת הגירושין, ניתן פסק דין לגירושין ולאחריו נקבע מועד לסידור גט שנמסר לאישה על ידי הגבר.
כמו כן הגט ינתן רק בהסכמתם ומרצונם החופשי של הצדדים ללא שום כפייה, אחרת יחשב ל"גט מעושה".
מה קורה כשיש סרבנות? כיצד בית הדין הרבני מתמודד עם תופעה זו ?
כאשר האישה היא זו שמסרבת לגט יוטלו עליה סנקציות רק לאחר אישור נשיא בית הדין הגדול ובהיתר מיוחד וחריג יותירו לבעל להינשא לאישה נוספת.
אולם, סרבנות של גבר לגט לא מאפשרת לאישה להמשיך הלאה בחייה, ועל כן לבית הדין הרבני ישנה הסמכות להטיל סנקציות נגד סרבן גט בכל מיני דרכים החל מעיקול חשבון בנק, צו עיכוב יציאה מהארץ, החזקה/חידוש רישיון נהיגה, צו מאסר, חיוב במזונות אישה גבוהים ואף תביעת נזיקין בגירושין אשר מוגדרת כעוולת נזיקין.
אם אתם מתמודדים עם סרבנות גט מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי.
משרדנו בעל ניסיון משפטי רב ומתמקצע בחום דיני משפחה, מזמין אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ וליווי אישי לאורך כל ההליך.
אסתר שלום,
עורכת דין ומגשרת
