ניכור קהילתי זוהי תופעה שלא מספיק מדוברת, אך נוכחת בכל עוצמתה והורסת כל חלקה טובה.
ניכור קהילתי זוהי חוויה אותה חווים גבר או אישה, הבוחרים לפעול בצורה שלא הולמת את ערכי החברה בה הם חיים,
תופעה זו קיימת במלוא עוצמתה בעיקר בקרב קהילות חרדיות שמרניות, בהם תופסים את ערך הנישואין כערך עליון וקדוש. התפיסה היא שבני זוג שהתחתנו נועדו זה לזו והם אמורים להישאר יחד כל חייהם.
וכך במצב שבני זוג בוחרים נגד המוסכמות- להתגרש, לרוב הקהילה מעורבת בגירושין. הרב, או האדמו"ר קובעים ומחליטים את התנאים, וכל אחד מבני הקהילה בוחר צד בו הוא מצדד, וצד הנתפס כאשם בגירושין.
בני הזוג עלולים לחוות ניכור מקהילתם, מחבריהם. הם מתקשים להשתלב בתפקידים בקהילה ובעבודות, ויהיה להם קשה לפתוח פרק ב' בחייהם ואף ילדיהם עלולים לחוות השפלה ואפליה.
חשוב לציין כי ניכור קהילתי בקרב גרושים קיים גם בקרב קהילות פתוחות ואף לא בהכרח דתיות, כך למשל בקהילות בהם הגירושין נתפסים כ"לא מוסריים". הגרושים עלולים לחוות נידוי ואפליה.
הניכור עוצמתי ופוגעני יותר במצבים בהם בן הקהילה השמרנית בוחר להיפתח לעולם שמחוץ לקהילה, לחזור בשאלה או להשתייך לזרם דתי פתוח יותר. הקהילה מתקשה לקבל אפשרות זו, ולעיתים אף מנדה את אותו בן קהילה. כאשר בן הקהילה הוא נשוי, הדבר לרוב יגרום לגירושין מבן או בת הזוג, ובמקרים רבים ילדיו יורחקו ממנו. הקהילה תגן על ההורה שנשאר בקהילה ותפנה אצבע מאשימה על בן הקהילה ש"התפקר", לילדים יספרו על מעשיו הרעים של ההורה ויחנכו אותם להתרחק ממנו ולא ללמוד ממעשיו.
בן הקהילה לשעבר, למעשה חווה ניכור קהילתי קשה. באחת כל עולמו זר לו והוא חווה בדידות קשה.
לעיתים הניכור הוא אל-חזור וההורה יכול לאבד את ילדיו למרות היותו הורה טוב ומסור.
