ההחלטה להיפרד זה מזה ולהתגרש הינה בדרך כלל החלטה קשה, טעונה, ומורכבת ביותר. הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית. אולם אין ספק שהיא קשה במיוחד במידה שהיא התקבלת במהלך הריון. במיוחד הריון ראשון. בנוסף להתרגשות הטבעית ולעומס הנפשי (ולעתים גם הבריאותי) שמלווה את תהליך ההריון, בני הזוג, ובמיוחד האשה ההרה, צריכים להתמודד בו זמנית גם עם כל החששות והקשיים שכרוכים בתהליך הגירושין בהריון.
הדרך המומלצת להתמודדות עם גירושין בהריון, הינה הדרך שמומלצת למעשה להתמודדות עם כל הליך גירושין. היא עריכת הסכם גירושין, תחת הגשת תביעת גירושין. במסגרת הסכם גירושין, ניתן להסדיר באופן שמקובל על שני הצדדים את כל ההיבטים שקשורים לעצם הגירושין ומתן הגט. כמו גם את יתר העניינים הנלווים לגירושין. במיוחד העניינים שעוסקים בילד שעתיד לבוא לעולם. כלומר, תשלומי המזונות וקביעת המשמורת והסדרי השהות. זאת בנוסף לחלוקת הרכוש המשותף. אין ספק שדרך זו עדיפה בהרבה על פני הגשת תביעת גירושין וניהול מאבקים משפטיים מייגעים ויקרים (אם כי כמובן שיש לקחת בחשבון שלא תמיד ניתן להגיע להסכם גירושין. וכי לעתים אין מנוס מפני הגשת תביעה וניהול ההליכים בבית המשפט). בנוסף, ניתן לקבוע במסגרת הסכם זה גם את אופן השתתפותו של האב בתהליך ההריון. לרבות הליכה משותפת עם האם לבדיקות הרפואיות, מימון בדיקות מיוחדות שאינן נמצאות בסל הבריאות. כמו כן, זכותו להיות נוכח במעמד הלידה, במידה שהוא חפץ בכך.
אגב, בעבר הייתה מקובלת התפיסה לפיה לא ניתן לערוך הסכם גירושין בהריון לגבי ילד שטרם נולד. אולם בשנים האחרונות תפיסה זו השתנתה. זה נוכח הגישה לפיה עריכת ההסכם גירושין בהריון דווקא עולה בקנה אחד עם עקרון העל של טובת הילד שעתיד לבוא לעולם. שכן, הסכם כזה מאפשר לערוך מבעוד מועד תיאום ציפיות בין ההורים. ההסכם מאפשר לקבוע מראש את כל התנאים שנוגעים לצרכיו של הילד. זהו דבר שיבטיח לכאורה את הגעתו לעולם בסביבה בטוחה ונטולת מתחים מיותרים בין הוריו. כל זה כפי שיוסבר להלן.
סידור הגט בהליכי גירושין בהריון
הסמכות להסדיר את הגירושין ומתן הגט, לרבות גירושין בהריון, נתונה בארץ באופן בלעדי לבית הדין הרבני. זאת להבדיל מהסמכות להסדיר את יתר העניינים הנלווים לגירושין. לרבות מזונות הילדים ומשמורת הילדים, שמוקנית באופן מקביל הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה.
כידוע, בתי הדין הרבניים בארץ פוסקים לפי ההלכה היהודית. ככלל, אין מניעה מבחינת ההלכה להורות על מתן גט גם במהלך ההריון, אולם בעת פתיחת תיק גירושין, בית הדין יטה במקרה כזה לבקש מבני הזוג לדחות את הליך הגט עד לאחר לידתו של התינוק, וזאת מתוך הנחה שתקופת ההריון עלולה לעתים להיות תקופה רגישה ומתוחה, וייתכן שהלידה תקרב בין בני הזוג ותביא לשלום בית ביניהם, ובכך יימנעו הגירושין.
במידה שבני הזוג נחושים בדעתם להתגרש, לסיים את חיי הנישואים שלהם ולסיים עם הליך הגירושין בהריון, ולא להמתין עם מתן הגט עד לאחר הלידה, מומלץ להם להגיש יחדיו בקשה מוסכמת לגירושין בהריון (להבדיל מהגשת תביעת גירושין חד צדדית). ככל שהתביעה לגירושין בהריון תוגש בהסכמה, כך יגברו הסיכויים לקבלת הסכמת בית הדין לגירושין. סיכוי גבוה יותר לעריכת סידור מתן הגט תוך זמן קצת יחסית.
בנוסף, מומלץ להם לערוך קודם לכן את הסכם הגירושין שיסדיר את יתר העניינים לגירושים (מזונות ילדים, משמורת הילדים, וחלוקת הרכוש המשותף), ורק לאחר מכן להגיש את תביעת הגירושין, וגם בכך להגביר ולהחיש את סיכויי קבלתה.
קביעת המשמורת על הילד וזמני שהות
הסוגיה הראשונה שיש לקבוע בין הצדדים בעת הליך גירושין בהריון הינה קביעת המשמורת על הילד וזמני שהות. בעניין זה מקובל לקבוע שהמשמורת על הילד בשנות חייו הראשונות תוקנה לאמו. זאת לרבות בשל הצורך להניק אותו ובהתאם לכך לקבוע לאב זמני שהות מצומצמים יחסית. ככל שהילד מתבגר, ניתן להרחיב את שעות זמני שהות של האב. ניתן לאפשר לילד גם ללון אצלו (בהתאם למסוגלות ההורית של האב, כמובן). ובכך לאפשר להם לפתח קשר קרוב ועמוק יותר.
גם בעניין המשמורת עדיף כמובן להגיע להסכמה משותפת במסגרת הסכם הגירושין. אם כי בהעדר הסכמה כזו, ניתן להסדירו באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. בהקשר זה חשוב להיות מודע לכך שבית המשפט כפוף לחזקת הגיל הרך. לפיה ילדים עד לגיל 6 יגדלו אצל אמם. אלא אם כן יש סיבות מיוחדות שלא להורות כך (סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות).
קביעת תשלום המזונות
בנוסף לזכויות האישה בגירושין, לקביעת המשמורת וזמני שהות בהליך גירושין בהריון, יש לקבוע כמובן גם את תשלומי המזונות שיהיה על האב לשלם עבור הילד. ככלל, ההלכה היהודית מטילה על האב את החובה לתשלום מזונותיו של הילד, ולמימון הוצאות גידולם. ככלל, סכום המזונות נקבע בהתאם להיקף צרכי הילדים ומצבם הכלכלי של הוריו. כמובן, בהתחשב בסוג המשמורת (יחידנית או משותפת) והיקף זמני שהות.
נישואים מחדש לאחר גירושין
לפי ההלכה, במידה שאשה שהתגרשה מעוניינת להינשא שוב לגבר אחר, היא תיאלץ להמתין. המתנה היא לפחות שלושה חודשים לאחר הגירושים בטרם היא תהיה רשאית לעשות זאת.
פרק זמן זה מיועד להבחין בין הריון של האשה שנוצר מבעלה הראשון, לבין הריון של שנוצר מבעלה השני. כך שאם האשה נכנסה להריון מבעלה הראשון זמן קצר מאד לפני קבלת הגט ממנו, היא תוכל לדעת על כך בפרק הזמן של שלושת החודשים שלאחר מכן (וזאת מאחר שבימי קדם, זה היה פרק הזמן שנדרש בדרך כלל לשם ידיעה ברורה וודאית על קיום ההריון).
לידיעה על זהות האב של העובר שהאם נושאת ברחמה ישנה כמובן משמעות רבה והשלכות שונות. לרבות לצורך קביעת הבעל שיהיה אחראי לגידול הילד, תשלום מזונותיו, זכותו של הילד לירושה, ועוד. על רקע זה קבעה ההלכה את שלושת חודשי ההבחנה הללו. כך שרק לאחר מכן תהיה האשה רשאית להינשא שוב לגבר אחר.