המאמר שלפנינו עוסק בסוגיית תשלום דמי מזונות.
אם אתם מצויים בתהליך גירושין או אפילו חושבים להתגרש, סוגיית תשלום דמי המזונות הינה סוגייה שמעסיקה אתכם כמו רבים אחרים בשל ההשלכות שהיא מייצרת לה לטווח הארוך,
- האם תמיד ישלם הגבר מזונות לאישה עקב גירושין ?
- האם קיים מצב הפוך בו האישה תחויב בתשלום מזונות לגבר?
- באלו מקרים מדובר ?
- האם חל שינוי מהותי בפסיקת בית המשפט מהמקובל בעבר?
התשובות לשאלות אלו ונוספות, אינה חד משמעית ועשויה להיות מפתיעה מאד!
כהקדמה חשוב להבין כי בעבר, הדין בנושא מזונות במשפט הישראלי היה פשוט יחסית:
הגבר – האב – הוא זה שנדרש לשלם מזונות ילדים ולעיתים גם מזונות לאישה.
ואולם, עם השנים, ובעיקר בעשור האחרון, חלו שינויים מהותיים בתפיסות החברתיות,
בהבנה המשפטית של שוויון מגדרי, ובהחלטות בתי המשפט לענייני משפחה.
כיום, גם נשים עשויות להידרש לשלם מזונות – הן לילדים והן לבן הזוג – בהתאם
לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ונפרט זאת במאמר שלפנינו :
העיקרון המסורתי – חובת המזונות על הגבר
המסגרת המשפטית בעבר נשענה בעיקר על הדין הדתי, שקובע כי האב מחויב במזונות
ילדיו הקטינים (בעיקר עד גיל 15), ואילו האם אינה חייבת בכך על פי ההלכה.
גם מזונות אישה, כל עוד הנישואין בתוקף, חלים בדרך כלל על הבעל – כל עוד לא הוכח
שהיא ויתרה עליהם או שללה את זכאותה (למשל במקרה של בגידה).
מה כוללים מזונות האישה?
בניגוד למזונות ילדים, שהם עבור צורכי הילד, מזונות אישה נועדו לשמר את רמת החיים אליה הורגלה במהלך חיי הנישואין. בתי הדין הרבניים, ובמידה מסוימת גם בתי המשפט לענייני משפחה, בודקים:
- מה הייתה רמת החיים של בני הזוג?
- מהן היכולות הכלכליות של הבעל?
- האם האישה עבדה או הייתה תלויה כלכלית בבעלה?
מתי נשללת הזכות למזונות אישה?
הזכות למזונות אינה מוחלטת. יש מקרים שבהם היא נשללת, בעיקר:
- בגידה (אשת איש) – אם בית הדין קובע שהאישה בגדה בבעלה, היא מאבדת את זכותה למזונות (על פי ההלכה: "אשת איש שזנתה – אסורה לבעלה ולבועלה").
- אישה מורדת – כלומר, מסרבת לחיות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת – גם אז ניתן לשלול ממנה את המזונות.
- ויתור בהסכם – אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון או הסכם גירושין ובו האישה ויתרה על מזונותיה – הוויתור מחייב, כל עוד נערך כדין.
מזונות ילדים
השינוי המשפטי – שוויון מגדרי וחלוקת נטל
בשנת 2017 חל שינוי דרמטי בגישת בתי המשפט בישראל, בעקבות פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון:
הלכת בע"מ 919/15 – המהפכה במזונות
בפסק דין בע"מ 919/15 (פלוני נ' פלונית), שניתן ביום 19.7.2017, קבע בית המשפט
העליון עיקרון חדש ומהותי:
כאשר מדובר בילדים בגילאי 6 עד 15, והוריהם נמצאים במשמורת משותפת ובעלי הכנסות
דומות – אין עוד חזקה אוטומטית שהאב חייב לבדו במזונות.
במקום זאת, חובת המזונות תתחלק יחסית להכנסותיהם ולזמני השהות עם הילדים.
מדובר בשבירה של מודל המזונות המסורתי והמעבר לראייה שוויונית ופרקטית יותר.
המשמעויות של ההלכה:
- אם האם משתכרת יותר מהאב – ייתכן שהיא תישא בחלק הארי מהמזונות, או אפילו תשלם לאב.
- אין עוד "אחריות אב אוטומטית" – אלא התחשבות בנתונים בפועל: שכר, זמני שהות, צורכי הילדים.
- זהו שינוי ערכי שמבוסס על עקרונות של שוויון, צדק חלוקתי וטובת הילד.
הלכה למעשה בפרקטיקה- מתי אישה עשויה לשלם מזונות?
1– מזונות ילדים
במקרים של משמורת משותפת או של משמורת אצל האב, ואם האם מרוויחה יותר – היא
עשויה להידרש לשלם מזונות (או לפחות לשאת בחלק ניכר מההוצאות).
בתי המשפט אף פסקו מקרים שבהם האם שילמה בפועל מזונות לאב, בהתאם לנתונים.
2 -מזונות גבר
לרוב, גבר אינו זכאי למזונות אישיים מהאישה, אך יש מקרים חריגים: אם הוא תלוי בה
כלכלית (למשל, עקב מחלה או נכות), או אם נחתם הסכם המזכה אותו בכך.
בתי המשפט בוחנים גם כאן את העיקרון של שוויון, במיוחד עם פירוק הזוגיות לא נגרם באשמתו.
סיכום:
בעבר – האחריות למזונות הייתה כמעט באופן מוחלט על הגבר. אך מאז פסק הדין בע"מ 919/15 בשנת 2017, חל שינוי מהותי. היום בתי המשפט פועלים מתוך ראייה שוויונית, וחובת המזונות יכולה לחול גם על נשים – בהתאם להכנסות, להסדרי המשמורת ולנסיבות החיים.
לכן, אישה עשויה לשלם מזונות – גם לילדים וגם לגבר – במקרים המתאימים, כחלק ממגמה כללית של איזון, צדק, והתאמה לעידן המודרני.