מאמר זה מביא את התייחסות בית המשפט לנושא הניכור ההורי בפסיקה הישראלית וכן סיפור אמיתי בשינוי הפרטים המזהים.
ניכור הורי הוא מצב בו ילד או ילדה מפנים התנגדות עזה או תוקפנות כלפי אחד מהוריהם, לרוב בעקבות השפעה חיצונית מצידו של ההורה השני. המונח ניכור הורי כפי שהוכר בפסיקה מתאר מצב שבו אחד ההורים גורם לילד להרגיש ניכור או דחייה כלפי ההורה השני, לעיתים תוך כדי יצירת סיפור שקרי או מסולף על מנת להשפיע על הילד נגד ההורה השני.
בפסיקה הישראלית, ניכור הורי נחשב לפגיעה חמורה בזכויות הילד ובזכותו ליחסים קרובים עם שני ההורים. המקרה הקלאסי של ניכור הורי הוא כאשר ילד מתחיל להימנע לחלוטין מקשר עם אחד ההורים, לעיתים בעקבות התנהלות מכוונת של ההורה השני, אשר מפרסם, שקר או מיתוג של ההורה המנוכר כדמות שלילית או מזיקה. ברוב המקרים, הניכור מתרחש לאחר תהליך גירושין או פרידה של ההורים, ובמיוחד כאשר יש סכסוך קשה בין הצדדים.
בפסיקות בתי המשפט בישראל, הוכרה החשיבות של לשמור על קשרים חיוביים בין הילד להוריו, והם מתייחסים לניכור הורי כאל פעולה שיכולה לפגוע בהסתגלות וברווחת הילד. בתי המשפט עשויים להטיל סנקציות על ההורה שמעורב בניכור הורי, ויכולים להמליץ על טיפול פסיכולוגי או אמצעים אחרים כדי לתקן את המצב ולהחזיר את הילד ליחסים עם ההורה המנוכר.
בנוסף, ישנם מקרים שבהם בתי המשפט מכירים בניכור הורי כהפרה של חובת ההורה לפעול לטובת טובת הילד, ולכן יש להם סמכות לשנות את הסדרי המשמורת או את זכות ביקור של ההורים, אם יש חשש שהילד סובל ממניעת קשר עם אחד מהם.
ההכרה בניכור הורי בפסיקה הובילה לשיח רחב בתחום הגירושין והמשפחה, והצורך בהבנה מעמיקה של המניעים והשלכותיו של מצב זה על הילד.
בתי המשפט בישראל הכירו בתופעה זו והתייחסו אליה בפסיקותיהם כגון:
בע"מ 919/15 – אמנם פסק הדין עסק בעיקר במזונות, אך הוא תרם לשינוי בגישה למשמורת משותפת, מה שצמצם מצבים של ניכור הורי.
בע"מ 3761/10 – פסק דין שבו בית המשפט העליון קבע כי כאשר קיים ניכור הורי קיצוני, ניתן לשקול העברת המשמורת להורה המנוכר.
פסקי דין מחוזיים – ישנם פסקי דין בישראל שבהם נקבעו סנקציות כלפי הורה מנכר, כולל פסיקות שקבעו קנסות או שינוי הסדרי המשמורת.
ההשלכות פסיכולוגיות של ניכור הורי על ילדים כוללות:
- פגיעה בהערכה עצמית
ילדים עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך ותחושת ניכור כלפי עצמם.
- קשיים בהבנת תפקידי הורים
ילדים מתקשים להבין את תפקידיהם בהקשרים משפחתיים ויחסים עם ההורים.
- הרגשות של אשמה ובושה
תחושת אשמה ובושה על כך שהם לא מצליחים לשמור על קשר עם ההורה המנוכר.
- קשיים בקשרים בין-אישיים בעתיד
ילדים עשויים לפתח קשיים ביצירת קשרים זוגיים ומשפחתיים בעתיד.
- פגיעות בהסתגלות רגשית
קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה או דיכאון.
- בעיות רגשיות בטווח הארוך
התפתחות הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון או קושי בקבלת החלטות.
- קונפליקטים פנימיים
תחושת ניכור וקונפליקט בין ההורים, דבר שמוביל לבלבול רגשי פנימי.
השלכות אלו עשויות להימשך לאורך זמן ולהשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילד.
מחקרים פסיכולוגיים הראו את ההשלכות החמורות על מצבם הנפשי והחברתי של ילדים שנאלצו להתמודד עם תופעת ניכור הורי, השפעה זו מתייחסת גם לטווח הרחוק בהמשך חייהם ובכללן הישגים אקדמיים, והתמודדות במערכות יחסים חברתיות ורומנטיות.
- בריאות נפשית: מחקרים מצביעים על כך שילדים שחווים ניכור הורי סובלים לעיתים קרובות מבעיות רגשיות כגון דיכאון וחרדה. מחקרים שונים מצאו קשר בין ניכור הורי לבין רמות גבוהות יותר של קשיים רגשיים. לדוגמה, מחקרים של Baker (2007) ו-Gardner (2002) מצביעים על כך שניכור הורי מגביר את הסיכון לפיתוח הפרעות רגשיות אצל ילדים.
- הערכה עצמית: ילדים שחווים ניכור הורי מצביעים על הערכה עצמית נמוכה יותר. מחקרים של Warshak (2015) מראים כי ילדים שגורשו מאחד מהוריהם במצב של ניכור הורי חווים יותר קשיים בהערכה העצמית ובתחושת הביטחון.
- הצלחה אקדמית: ילדים שנמצאים בקשר טוב עם שני הוריהם, או לפחות עם הורה אחד, נוטים להצליח יותר בלימודים ובתחום האקדמי. מחקרים של Amato (2000) ו-Lamb (2012) מצביעים על קשר ישיר בין יציבות רגשית, תמיכה משפחתית והישגים אקדמיים.
בסיפור הבא נמחיש את הכאב והמחיר שנאלצים לשלם המנוכרים ובד בבד את יחס בין המשפט לתופעה זו:
נועם ויעל היו נשואים במשך 12 שנים ולהם שני ילדים, עדי ודן. לאחר גירושיהם, הסכם המשמורת קבע כי הילדים ישהו אצל אימם במהלך השבוע ויבלו עם אביהם בסופי שבוע וחגים. אך ככל שחלף הזמן, נועם הבחין שמשהו משתנה – הילדים החלו להתרחק ממנו, מסרבים לדבר אתו בטלפון, ומבטלים את הביקורים אצלו בתירוצים שונים.
בתחילה, הוא חשב שזה חלק מההסתגלות של ילדיו לגירושין, אך כאשר דן, בנו בן ה-10, אמר לו בצעקה "אתה נטשת אותנו, אתה אבא רע!",
נועם הבין שמשהו חמור מתרחש.
כשהתעמת עם יעל, היא הכחישה שיש לה קשר לדברים ולא היא השפיעה על הילדים.
אך, כאשר חברים משותפים סיפרו לו שהילדים מספרים בבית הספר כי
"אבא לא אוהב אותנו", "אבא בגד באמא" ו"עדיף לנו בלעדיו"
נועם פנה לבית המשפט לענייני משפחה וביקש לבדוק האם מתקיים ניכור הורי.
השופט מינה פסיכולוגית מומחית שבחנה את המצב וקבעה כי הילדים סובלים מתסמונת ניכור הורי חריפה – הם אימצו לחלוטין את נקודת מבטה של האם, מסרבים לראות את אביהם, ומשמיעים טענות קשות שהושפעו ישירות ממנה.
בהתאם לכך, בית המשפט הורה ליעל לעבור תהליך טיפולי כדי לשנות את יחס הילדים לנועם. במקביל, נועם קיבל זמני שהות מחודשים בהשגחת גורם מקצועי, כדי לאפשר לילדים לשקם את הקשר עמו. כשהאם המשיכה להפר את ההחלטה, בית המשפט נקט בצעדים מחמירים יותר, ואף הזהיר כי אם תמשיך בכך, המשמורת תעבור לנועם.
כעבור חודשים ארוכים, בעזרת טיפול משפחתי, דן ועדי החלו להתקרב מחדש לאביהם, כשהם מבינים כי חלק ניכר מהאמירות שלהם כלפיו לא התבססו על המציאות, אלא על תחושותיה של אימם.
כיום מצב היחסים של נועם עם הילדים אמנם לא חזרה להיות כפי שהייתה לפני הגירושין, אך הם מתקרבים בהדרגתיות ובונים את האימון מחדש.
לסיכום
תופעת הניכור ההורי הינה תופעה פסולה שאין לה מקום, הפוגעת בכל הצדדים ובעיקר בילדים אשר מתמודדים על הליך פרידה שלא בחרו בו ואשר מטלטל את עולמם הריגשי ,אשר על כן, מוטלת על ההורים האחריות לדאוג לראות את טובת ילדם לנגד עיניהם ולסייע ככל הניתן לרכך עבורם את ההליך ולהשאירם "מחוץ למשחק" הזורע בנפשם הרכה האשמות,כעס טינה ופחד. שכן, כפי שהוכח,
לנזקים עקב ניכור הורי השפעות קשות וארוכות טווח.
הפסיקה הישראלית מכירה בניכור הורי כתופעה הפוגעת בטובת הילד, ונוקטת בצעדים מגוונים להתמודדות עמה, בהתאם לנסיבות המקרה וחומרתו.
אם את/ה צריכים ייעוץ והכוונה בנושא ניכור הורי? יש מה לעשות !
אל תהססו לחצו כאן לשיחת ייעוץ
