הסכם גישור עו״ד אסתר שלום עורך דין גירושין עורך דין דיני משפחה

הסכם גישור

הליך גישור הינו הליך שנועד לפתור וליישב סכסוכים שונים באופן מהיר ויעיל, ומחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת במקום לנהל תביעה משפטית.

במסגרת הליך הגישור, ניתן לפתור גם סכסוכים וקונפליקטים משפחתיים שונים, כגון סכסוכי גירושין, סכסוכי ירושה, סכסוכים הנוגעים לעסקים משפחתיים, וכדומה.

את הליך הגישור ניתן, ואף מומלץ, לערוך גם ללא צורך בהגשת תביעה בפני בית המשפט, אולם ניתן לערכו גם לאחר הגשת התביעה, ותוך כדי ניהול ההליך השיפוטי. בתי המשפט אף מעודדים את הצדדים לפנות להליך הגישור כדי להביא לסיום מהיר ומוצלח של הסכסוך ביניהם. תקנה 3(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 מסמיכה את בית המשפט להציע לצדדים להעביר את התיק שנדון בפניו להליך גישור וזאת בכל שלב של הדיון בתיק.

כדי לערוך את הליך הגישור כדין, יש לערוך בתחילתו הסכם גישור וזאת על מנת להסדיר את היחסים בין הצדדים לבין עצמם ובינם לבין המגשר עצמו, שרצוי שהוא יהיה בקיע בתחום דיני משפחה, בכל הקשור לאופן ניהול הליך הגישור, וזאת כפי שיוסבר להלן.

תוכנו של הסכם הגישור

הסכם גישור נועד לפרט את הזכויות והחובות של הצדדים ושל המגשר, לקבוע את אופן ניהול ההליך, ולהסדיר את סוגיית שכר הטרחה של המגשר.

ככלל, תוכנו ונוסחו של הסכם גישור נתון לשיקול הדעת של הצדדים והמגשר. יחד עם זאת, תקנה 3(ו) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 קובעת שבמקרה שבו בית המשפט אישר את העברת התיק לגישור או לגישור משפחתי, יראו את הסכם הגישור המצוי שמופיע בתוספת לתקנות כהסכם שחל בין הצדדים והמגשר, אלא אם כן הם ערכו הסכם אחר ובכתב. כלומר, אין חובה לאמץ את הסכם הגישור המצוי, וניתן לסטות ממנו ולערוך הסכם אחר בכתב, אולם גם במקרה שהצדדים מעוניים לערוך הסכם גישור משלהם, מקובל בדרך כלל להיעזר בנוסח ובתנאים של הסכם זה כבסיס לעריכת הסכם גישור שייחתם ביניהם, וכפי שיוסבר להלן.

חובות וזכויות הצדדים בעת עריכת הסכם גישור

  1. חובת שיתוף פעולה. בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר בעת עריכת הסכם גישור.
  2. חובת ניהול ההליך בהגינות ותום לב. בעלי הדין מתחייבים לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב.
  3. חובת הגילוי. בעלי הדין מתחייבים לגלות כל מידע שדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.
  4. זכות ההתייעצות. בעלי הדין זכאים להתייעץ עם עורכי הדין שלהם בנוגע לעריכת הסכם גישור ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור, כגון רו"ח, יועצי מס, אקטוארים, ועוד.
  5. חובת החיסיון בעת עריכת הסכם גישור. בעלי הדין מתחייבים שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור. בנוסף, בעלי הדין מתחייבים גם שלא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.
  6. חתימת הסדר הגישור. במידה שבעלי הדין יצליחו להגיע להסדר גישור בסיומו של הליך הגישור, הם מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים שהם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דין. במידה שבעלי הדין לא יצליחו להגיע להסדר גישור או שהם יגיעו להסדר גישור שהם אינם שבעי רצון ממנו, הם מסכימים שעובדה זו לא תשמש כעילת תביעה נגד המגשר, וכי המגשר אינו אחראי לתוצאת הגישור.

חובות וזכויות המגשר

  1. חובת תום הלב. המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.
  2. איסור ניגוד האינטרסים. המגשר מצהיר שהוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם. המגשר גם מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור וזאת ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.
  3. העדר יכולת להכריע. המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.
  4. שכר טרחת המגשר. הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור, מחייבת את בעלי הדין.

אופן ניהול הליך הגישור

הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

  1. המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה.
  2. המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין.
  3. המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הגישור. מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המגשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין.
  4. המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה, ולקבל חוות דעת של מומחה.
  5. המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.

הסדר הגישור

במידה שהליך הגישור הסתיים בהצלחה, והצדדים הגיעו להסכמות לגבי פתרון הסכסוך שביניהם, ייערך ביניהם הסדר גישור, שיעגן ויפרט בכתב את כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך.

כלומר, בעוד שהסכם הגישור נחתם בתחילת הליך הגישור וזאת במטרה להסדיר את אופן ניהול ההליך ואת זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים והמגשר במסגרתו, אזי הסדר הגישור הינו ההסכם שנחתם בסיומו של הליך הגישור, וזאת במקרה שבו שהליך הגישור הצליח להביא הצדדים להגיע להסכמות לגבי פתרון הסכסוך ביניהם.

בהתאם לתקנה 9 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, על הצדדים והמגשר לערוך בכתב את הסדר הגישור, לפרט בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך, ולחתום עליו. לאחר חתימת הסכם גישור, על המגשר להודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי.

אם הצדדים מעוניינים לחזק את מעמדו ואכיפתו של הסדר הגישור ולתת לו גם תוקף של פסק דין, הם רשאים לבקש זאת מבית המשפט, ובמקרה כזה בית המשפט גם רשאי לזמן אותם כדי שהם יתנו לו הסברים על הסדר הגישור. במידה שמדובר בהסכם גירושין, יש בכל מקרה חובה לאשר את ההסכם באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ואף זאת באופן שייתן להסכם תוקף של פסק דין.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן