הרצון להביא ילד לעולם הוא צורך טבעי שקיים כמעט לכל אחד בשלב מסוים בחייו.
עם ההתפתחות של העולם לכיוון הליברלי, קיימים יותר ויותר הרכבים למשפחה.
הסכם הורות משותפת הוא הסכם בין שני אנשים אשר רוצים להביא ילד לעולם מתוך אינטרס משותף של הורות, ומבלי לחיות בהכרח במערכת יחסים זוגית ביניהם או לקיים משק בית משותף.
הסכם זה מהווה מסמך משפטי מחייב בו שני ההורים מקבלים אפטרופוסות על הילד ומכיל חלוקה תפקודית בגידולו של הילד.
בהסכם זה ננסח את ההסכמות המשותפות בצורה משפטית ונייעץ לכדי הוספת סעיפים אשר ימנעו אפשרות לאי הסכמות בין ההורים בעתיד.
ההסכם יכול להיערך בין כל שני הורים ביולוגיים, ולרוב ייערך לפני תהליך ההתעברות.
ההסכם יכלול הסדרה של כלל התחומים הנוגעים לילד ויתייחס לנושאים כגון:
ההיריון עצמו והנוכחים המוסכמים על הצדדים בתהליך ההיריון.
טיפולי פוריות.
קבלת החלטות משותפות וחלוקת אחריות כלכלית עד הלידה.
קבלת החלטות משותפות וחלוקת אחריות כלכלית מעת הלידה.
חלוקת אחריות וזמני טיפול בילד, בהבחנה לפי תקופות בחייו.
החלטות חינוכיות ושירותים מוסכמים עבור הילד.
קביעת מנגנונים ליישוב סכסוכים בין ההורים בראי טובת הילד.
הסכם שנערך לאחר פרידה של בני זוג שכבר הביאו ילד משותף לעולם:
ניתן ליצור הפרדה של ההורות מחיי הזוגיות ולהביא ילד נוסף לעולם במטרה שלילד הקיים יהיה אח/ות מאותו הורה.
הסכם הורות משותפת יגשים מטרה זו ויאפשר שמירה על ערכים ועקרונות משותפים בגידול הילד.
הורות משותפת להורים דתיים:
בעמדה המסורתית קיים איסור על הבאת ילד מחוץ לנישואין ולכן הנושא שנוי במחלוקת.
יחד עם זאת, על נשים דתיות שלא נותרו להן שנים רבות של פוריות וטרם נישאו, לא חל איסור להביא ילד לעולם ללא זוגיות, ולכן יש הטוענים שפתרון של הורות משותפת יהיה עדיף על פני פתרון של תרומת זרע.