הסכם חלוקת עיזבון הינו הסכם שנחתם בין יורשים לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. ההסכם משנה את אופן חלוקת העיזבון בין היורשים כפי שהוא נקבע בצו זה. כמו כן, מאפשר לבצע העברת זכויות בין היורשים.
בדרך כלל מקובל לערוך הסכם חלוקת עיזבון משיקולי מס. במיוחד משיקולי מיסוי מקרקעין (כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן). או על מנת למנוע שותפויות בלתי נוחות בנכסים. ניתן, למשל, לקבוע, שבמקום ששני יורשים ירשו יחדיו שני נכסי מקרקעין, כך ששניהם יהיו בעלים משותפים של שני הנכסים, אזי כל אחד מהם יירש נכס אחד מבין שני הנכסים הללו. זה באופן לפיו כל אחד מהם יהיה בעלים בנפרד על נכס משלו. לחלופין ניתן לקבוע שאחד היורשים יירש לבדו את שני הנכסים. כנגד היורש השני יירש את כל כספי העיזבון, וכיו"ב.
המקור לעריכת הסכם חלוקת עיזבון מופיע בסעיף 110(א) לחוק הירושה. החוק קובע שניתן לחלק את העיזבון לפי הסכם בין היורשים או לפי צו בית המשפט. כלומר, החוק קובע שחלוקה לפי צו הירושה או צו הקיום איננה חלוקה סופית. ניתן לשנות אותה. בין באמצעות הסכם בין היורשים ובין באמצעות צו בית משפט.
כדי לממש את הוראות ההסכם, יש לצרף אותו לצו הירושה או צו קיום הצוואה שמוגש לגורם שאמור לפעול לפיו (כגון, לשכת רישום המקרקעין, בנקים, חברות הביטוח, וכיו"ב).
מהם התנאים לעריכת הסכם חלוקת עיזבון
כדי שהסכם חלוקת העיזבון ייערך כדין, עליו לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:
- יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון לפני חלוקה בפועל. ניתן לערוך אותו לפני או לאחר מתן צו הירושה או צו קיום הצואה. אבל בכל מקרה יש להקפיד לערכו לפני חלוקת העיזבון בפועל.
- הסכם חלוקת העיזבון יכול להיערך אך ורק בין היורשים לפי צו הירושה/צו הקיום לבין עצמם. הוא אינו יכול להיערך בין צדדים כלשהם שאינם נמנים על היורשים הללו. אין חובה לערוך את ההסכם בין כל היורשים. ניתן לערוך אותו גם בין חלק מהיורשים, אולם הוא חייב להיערך ורק בין היורשים.
- הסכם חלוקת העיזבון איננו חייב להתייחס לכל הנכסים. הוא יכול להתייחס רק לחלק מהם, לפי בחירת היורשים.
- כדי שההסכם ייכנס לתוקף, יש לערוך אותו בהתאם לדיני החוזים הכללים ולחתום עליו. אין חובה לאשר את ההסכם באמצעות בית המשפט כדי שהוא ייכנס לתוקף.
מה ההבדל בין חלוקת עיזבון לבין הסתלקות מעיזבון
כפי שצויין לעיל, חלוקת עיזבון הינו חלוקה שמשנה את אופן חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים כפי שהיא נקבעה בצו ירושה או צו קיום צוואה (סעיף 110 לחוק הירושה).
לעומת זאת, הסתלקות מעיזבון פירושה שאחד היורשים, בין לפי צו ירושה ובין לפי צו קיום צוואה, בוחר לוותר על חלקו בעיזבון. כולו או חלקו (סעיף 6 לחוק הירושה).
הן חלוקת העיזבון והן ההסתלקות מעיזבון צריכות להתבצע לפני חלוקת העיזבון בפועל. זאת לפני או לאחר הוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה.
יחד עם זאת, קיימים ביניהם הבדלים נוספים:
ראשית, בעוד שחלוקת עיזבון יכולה להיערך אך ורק בין היורשים לבין עצמם, אזי במסגרת ההסתלקות מהעיזבון, היורש המסתלק יכול לוותר על חלקו לטובת שאר היורשים או לטובת בן זוגו, ילדו, או אחיו של המוריש.
שנית, יש להודיע על ההסתלקות מהעיזבון לרשם הירושה או לבית המשפט לדיני משפחה באמצעות הודעה בכתב, בעוד שחלוקת העיזבון איננה טעונה הודעה כזו.
הסכם חלוקת עיזבון לגבי נכסי מקרקעין
אם הסכם חלוקת העיזבון כולל העברה של נכסי מקרקעין בין היורשים, יש לערוך אותו לפי התנאים שמופיעים בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963. זה על מנת שההעברה זו לא תחוייב בתשלום מסי מקרקעין (מס שבח ומס רכישה).
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כך:
"לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה,"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו.
(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות."
כלומר, כדי שיורשים שהעבירו ביניהם נכס מקרקעין במסגרת הסכם חלוקת עיזבון יהיו פטורים מתשלום מסי מקרקעין, על ההסכם להיערך לפני חלוקה בפועל. בין היורשים לבין עצמם בלבד, ולגבי נכסי העיזבון בלבד. אם חלוקת הנכסים תהיה טעונה איזון כדי שהיא תהיה שיוויונית, אזי גם האיזון צריך להיעשות באמצעות נכסים או כספים של העיזבון. לא באמצעות נכסים או כספים מחוצה לו.
