הפחתת מזונות ילדים

באופן כללי, יש לקבוע את סכום מזונות הילדים בהתאם לצרכי הילדים, מצבם הכלכלי של ההורים, וחלוקת זמני השהות עם הילדים בין ההורים. ניתן לקבוע את סכום המזונות בהסכמה שהושגה בין ההורים במסגרת הסכם שנערך על ידם ואושר כדין, או, בהעדר הסכמה, במסגרת פסק דין שניתן בתביעת מזונות שהוגשה בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

אולם, מטבע מציאות החיים והדינמיות שלהם, לעתים מתרחשים כל מיני שינויים שמאלצים את מי מההורים לבקש את שינוי סכום המזונות, וזאת בין לצורך הגדלת סכום המזונות ובין לצורך הפחתת מזונות. לפי ההלכה היהודית, החובה העיקרית לתשלום המזונות מוטלת על האב, ולכן הוא זה שלרוב יהיה מעוניין להפחית את סכום מזונות הילדים, בעוד האשה תהיה מעוניינת להגדיל את סכום מזונות הילדים.

גם הפסיקה בארץ מכירה במצבים אלו, ולכן נקבע על ידה שקביעת סכום המזונות איננה קביעה סופית, וניתן לבקש את שינוי וחישוב מזונות הילדים מחדש בכל עת, אם כי בתנאי שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את השינוי – הגדלת או הפחתת מזונות, וזאת בין אם סכום המזונות נקבע בהסכם, ובין אם הוא נקבע בפסק דין.

כלל זה מהווה חריג לסופיות הדיון וההליכים בין הצדדים, ולכן בתי המשפט לא ימהרו לקבל בקשות להגדלת או הפחתת מזונות ילדים אלא במקרים חריגים יחסית, שבהם הוכח שאכן מן הראוי לשנות את סכום המזונות כדי להתאים אותו לנסיבות החיים המשתנות.

מהו שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת מזונות ילדים

שאלת השאלות הינה כמובן מהו אותו "שינוי נסיבות מהותי" שיצדיק את שינוי הסכם מזונות והפחתת מזונות.

בפסיקה נקבע ששינוי נסיבות מהותי הינו שינוי משמעותי, להבדיל משינוי סתמי או שינוי חסר משקל, וכן שינוי שלא היה צפוי מראש בזמן קביעת סכום המזונות המקורי. בנוסף עליו להיות שינוי מתמשך וקבוע לאורך זמן, להבדיל משינוי זמני.

 כל התנאים הללו נועדו למנוע בקשות תכופות יתר על המידה של האבות להפחתת סכום המזונות ומבלי שיהיה להן צידוק מהותי של ממש, וזאת כדי שלא להטריד לשווא את האשה, הילדים, כמו גם את הערכאות השיפוטיות (כלומר, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני). כלומר, התביעה לשינוי סכום המזונות איננה יכולה לשמש כהזדמנות נוספת ("מקצה שיפורים") לתיקון סכום המזונות המקורי, או כתחליף להגשת ערעור על פסק מזונות.  אב שמגיש תביעת סרק להפחתת תשלום המזונות מסתכן בקבלת צו לתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד של האשה.

מדובר, למשל, במצבים שבהם התרחשה הרעה מהותית במצבו הכלכלי של האב, הרעה מהותית במצבו הבריאותי של האב שפגעה בכושר ההשתכרות שלו, שיפור מהותי במצבה הכלכלי של האם, הגדלת זמני השהות של הילדים עם האב או מעבר למשמורת משותפת, ילדים נוספים שנולדו לאב מקשרים חדשים שלו (אם כי לא באופן אוטומטי, אלא בהתחשב ביחד עם נסיבות נוספות כגון ירידה חדה במצב הכלכלי של האב), ועוד.

כאשר מדובר בילד "מורד", כלומר, ילד שמסרב להיות בכל קשר עם האב למרות שאין כל הצדקה לכך, ולרבות במצבים של ניכור הורי, בתי המשפט לא ימהרו לקבל עילה זו, אלא במקרים קיצוניים ונדירים, שבהם הילד מתנהג באופן חמור ביותר כלפי האב ומפגין כלפיו חוסר כבוד וזלזול מוחלט וכן בתנאי שהילד הינו מעל גיל 14.

כיצד מוכיחים שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת מזונות ילדים

על מנת שטענה בדבר שינוי נסיבות מהותי תתקבל על ידי בית המשפט, לא מספיק לטעון אותה בעלמא ובאופן סתמי, אלא יש להוכיח אותה באמצעות ראיות מקובלות ומוצקות.

לדוגמא, אם לצורך הפחתת מזונות האב טוען שחלה ירידה משמעותית בשכר העבודה שלו, עליו להגיש בפני בית המשפט תלושי משכורת שמציגים ומוכיחים את גובה השכר שהיה לו בעת קביעת סכום המזונות המקורי וכן את גובה השכר שיש לו במועד הגשת הבקשה להפחתת מזונות. אם האב טוען שמצבו הבריאותי הדרדר מאד ובאופן שפוגע בכושר ההשתכרות שלו, עליו להציג מסמכים רפואיים שתומכים בטענות אלו. אם האב טוען שחלה עליה משמעותית בהוצאות שלו ועקב כל יש צורך בהפחתת מזונות, עליו להציג חשבוניות וקבלות שמעידות על כך, וכיו"ב.

בנוסף יש לקחת בחשבון את ההבדל בין סכום מזונות שנקבע בהסכם שנערך בין ההורים, לעומת סכום שנקבע בפסק דין למזונות. באופן כללי, בתי המשפט נוטים פחות לפתוח מחדש הסכמי מזונות, וזאת בשל עקרון כיבוד החוזים, ובמיוחד כשמדובר בסכום שנקבע במסגרת הסכם גירושין שכולל גם הסכמות לגבי נושאים נוספים, ולרבות לגבי אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים (לעומת הסכם שעוסק בקביעת סכום המזונות בלבד). הסיבה לכך נובעת מההנחה לפיה ההסכמה בנושא חלוקת הרכוש שלובה בהסכמה לגבי סכום המזונות ומותנית בה, באופן שכרוך בוויתורים הדדים של הצדדים. לפיכך ייתכן, למשל, שהאב הסכימה לוותר באופן מסויים בנושא חלוקת הרכוש בתמורה לקבלת הסכמת האם לפיה הוא ישלם סכום מזונות קטן ממה שהיא דרשה מלכתחילה במסגרת המו"מ ביניהם. הפחתת מזונות במקרה כזה עלולה להפר את האיזון שהושג במסגרת ההסכם, ועל כן נקבע בפסיקה נקבע שבית המשפט יסכים להפחתת מזונות רק במקרים בולטים, שבהם נדרש לשכנעו באופן מוגבר שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את ההפחתה.

השפעת הלכת בע"מ 919/15 על הפחתת סכום המזונות

הלכת בע"מ 919/15 הינה הלכה תקדימית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון ביום 19.7.2017 לגבי אופן קביעת סכום המזונות של ילדים מגיל 6 עד 15 אשר נמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים.

הלכה זו קובעת ששני ההורים יחדיו, הן האב והן האם, צריכים ביחד לשאת בצרכים של הילדים הללו, וזאת בהתאם ליכולות הכלכליות של ההורים ולאופן חלוקת זמני השהות של הילדים עמם, בעוד שבעבר האב נשא בעיקר ההוצאות הללו, אם כי באופן מופחת.

בפועל, בתי המשפט מיישמים את הלכת בע"מ 919/15 לגבי כל הילדים שהינם מעל גיל 6, גם אם הם לא נמצאים במשמורת משותפת.

ההלכה התקדימית החדשה עוררה תקוות בלב אבות רבים שסכום המזונות שלהם נקבע בפסק דין או בהסכם אשר אושר ועקב כך קיבל תוקף של פסק דין לפני שהיא ניתנה, ואשר עתרו בעקבותיה בפני בית המשפט לענייני משפחה בטענה שהיא מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת מזונות.

פסקי הדין שניתנו בתביעות אלו אינם אחידים, אולם רובם קבעו שהלכת בע"מ 919/15 איננה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת סכום המזונות, וכי עדיין יש להוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי וזאת בנוסף ומעבר להלכה זו, אם כי ניתן גם פסק דין שקבע שכאשר מדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם, להבדיל מפסק דין, ניתן להסתפק בשינוי נסיבות עובדתי כלשהו, להבדיל משינוי נסיבות מהותי.

פסק דין שניתן על ידי ביהמ"ש העליון ביום 20.1.2021 בתיק בע"מ 7670/18 פלוני נ' פלונית, שם קץ לחוסר האחידות בפסיקה בעניין זה, בקובעו שלהלכת בע"מ 919/15 אין תחולה רטרואקטיבית על סכומי מזונות שנקבעו לפני שהיא ניתנה, וכי היא איננה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת מזונות. עוד נקבע שעדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, וזאת גם כאשר מדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם שאושר כדין (ולא רק בפסק דין). הלכה זו נומקה בצורך לשמור ולהגן על עקרון סופיות הדיון, עקרון השמירה על היציבות המשפחתית ועיקרון טובת הילד.

כיצד מגישים תביעה להפחתת מזונות ילדים

את התביעה להפחתת מזונות הילדים על האב להגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שאישר את הסכם המזונות או שנתן את פסק הדין למזונות.

לאחר מכן יהיה על האם להגיש כתב הגנה תוך 15 יום מקבלת כתב התביעה, ולצדדים יקבע דיון שיתקיים בדלתיים סגורות.

כאשר מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש עליו ערעור תוך 45 יום בפני בית המשפט המחוזי.

כאשר מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני, ניתן להגיש עליו ערעור תוך 30 יום בפני בית הדין הרבני הגדול.

רצוי להיעזר בעורך דין גירושין הבקיע בדיני משפחה על מנת לממש את מלוא זכויותיכם בעניין המזונות כמו כן בסוגיות שונות בהליכי גירושין.