1. מבוא: חשיבות הקשר בין סבים לנכדים
במשפחות רבות, הסבים והסבתות ממלאים תפקיד מרכזי בחיי הנכדים – הם תומכים רגשית, כלכלית ולעיתים אף מסייעים בטיפול יומיומי, בחינוך ובהעברת ערכים. ילדים אשר שומרים על קשר רציף עם סביהם וסבתותיהם נהנים לרוב מתחושת שייכות רחבה יותר, ליווי רגשי עשיר ומאגר תמיכה נוסף מעבר להורים.
כאשר זוג מחליט להתגרש, עלול הקשר המיוחד בין הסבים והנכדים להיפגע עקב סכסוכים משפחתיים, לחצים רגשיים ושינויים בהסדרי המשמורת וזמני השהות של הילדים. הסבים והסבתות עשויים לגלות לפתע שהם מורחקים מילדיהם ומנכדיהם, או שהקשר נעשה מצומצם ומוגבל משמעותית. במאמר זה נדון בזכויותיהם של הסבים והסבתות ובהתמודדות המשפטית האפשרית על מנת לשמור על קשר עם הנכדים.
2. המסגרת החוקית: האם יש זכות ביקור לסבים וסבתות בישראל?
2.1 החוק והפסיקה בישראל
בניגוד למדינות מסוימות שמעניקות לסבים ולסבתות זכות סטטוטורית לבקש ולהסדיר זמני שהות (visitation rights) באופן ישיר, בישראל לא קיים חוק מפורש המגדיר באופן חד־משמעי את זכויותיהם של הסבים והסבתות בהליכי גירושין.
עם זאת, הפסיקה הישראלית הכירה לא פעם בחשיבות הקשר של הילדים עם המשפחה המורחבת, ובמקרים מסוימים אישרו בתי המשפט להעניק לסבים ולסבתות מעמד בתיקי משמורת או לאפשר להם להגיש בקשה נפרדת להסדרת זמני שהות עם הנכדים.
2.2 עקרון טובת הילד
כאשר בית המשפט לענייני משפחה בוחן סוגיות הקשורות למשמורת וזמני שהות, הוא נשען על עקרון־העל של טובת הילד. בתוכו מגולמת גם חשיבות הקשר של הילד עם בני משפחה אחרים מלבד ההורים – לרבות סבים וסבתות.
אם מוכח כי ניתוק הקשר או צמצומו עם הסבים והסבתות גורם לנזק רגשי, או סותר את טובת הילד, בית המשפט עשוי להתערב ולהורות על הסדרים שיאפשרו קיום מפגשים קבועים ביניהם.
3. מדוע מתעוררים קונפליקטים בין הסבים להורים לאחר גירושין?
3.1 מתחים בין בני המשפחה
הליכי גירושין לעיתים קרובות מייצרים סכסוכים רגשיים עמוקים בין ההורים עצמם, וכך גם בין משפחותיהם המורחבות. כאשר אחד ההורים נוטה להתרחק או חושש מהתערבות המשפחה השנייה, הוא עלול למנוע או להגביל באופן חד־צדדי את הקשר בין הנכדים לסבים "מצד השני".
3.2 חילוקי דעות לגבי חינוך וגידול הנכדים
סבים וסבתות נוטים לעיתים להחזיק בדעות שונות לגבי אופן חינוך הילדים (למשל, בנושאי דת, הרגלים, גבולות ועוד). הבדלי תפיסה אלו עשויים להוביל לעימות עם ההורים, והם עלולים לשמש עילה להגבלת המפגשים.
3.3 חשש מהתערבות מוגזמת
חלק מההורים חשים שהסבים והסבתות "מתערבים יתר על המידה" בענייני המשפחה, ומעדיפים להרחיקם באופן מלא או חלקי. במצבים כאלו, החשש מאובדן שליטה על החינוך והערכים שהילדים מקבלים עלול לדחוף הורה למנוע מפגשים תדירים.
4. כיצד יכולים סבים וסבתות לפעול משפטית לשמירת הקשר?
4.1 פנייה להליך יישוב סכסוך משפחתי
במקרים רבים, בית המשפט מעדיף קודם כל לעודד הידברות ופתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הידוע כ"חוק הגישור חובה"), הסבים והסבתות יכולים לפנות בבקשה ליישוב סכסוך במסגרת יחידת הסיוע, על מנת לנסות לפתור את המחלוקת בדרכי הסכמה, לפני שפותחים בהליך משפטי ארוך ויקר.
4.2 הגשת בקשה ליישוב סכסוך או תביעה עצמאית
אם הניסיון ליישוב סכסוך לא צלח, או אם אחד ההורים מתנגד נחרצות לקיום הקשר, סבים וסבתות עשויים להגיש בקשה עצמאית לבית המשפט לענייני משפחה להסדרת זמני שהות עם הנכדים.
על מנת שבית המשפט ישקול בחיוב מתן מעמד לסבים, עליהם להראות כי הקשר הקבוע עם הנכדים אינו רק "רצון" אלא מרכיב חיוני בטובת הילד. לשם כך, עשויים להיעזר:
-
בעדויות של מומחים (עו"ס, פסיכולוג ילדים).
-
בעדויות של אנשי חינוך המעידים על חשיבות היחס עם הסבים.
-
במסמכים המעידים על היסטוריה של קשר יציב ותומך בין הנכדים לסבים.
4.3 מינוי אפוטרופוס או גורם שלישי
במקרים נדירים וקיצוניים, כאשר ההורים אינם מסוגלים להסדיר את טובת הילד (בשל סכסוך קשה או הזנחה), בית המשפט יכול למנות גורם חיצוני (כמו אפוטרופוס לדין) שייצג את טובת הילד בהליך. הגורם החיצוני יבחן בין היתר את הקשר עם הסבים והסבתות, ואת התועלת בשמירתו.
5. טיפים מעשיים לסבים וסבתות המבקשים לשמור על קשר עם הנכדים
5.1 שמירה על תקשורת מכבדת עם ההורים
למרות הקושי והמתח, חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ומכובדים עם ההורים (או לפחות עם אחד מהם). לעיתים, שיחה בוגרת ורגועה עשויה למנוע הסלמה ולייתר את הצורך בהליך משפטי.
5.2 הצעת עזרה ותמיכה
במקום ליצור רושם של "התערבות" בחיי הנכדים, מומלץ לסבים להציע באופן ברור ומובחן עזרה ותמיכה להורים: לקחת את הילדים לחוגים, לעזור בשיעורי בית, לשמור עליהם בעת מחלה או בחופשים. גישה כזו מעוררת אמון ומצמצמת את החששות.
5.3 תיעוד המפגשים
במידה שמתפתח סכסוך, וכבר עולה חשש שיקשו על הסבים לשמור על קשר, כדאי לנהל רישום מסודר של המפגשים, כולל מועדי מפגש או שיחות טלפון, וכן תיעוד כשלים שנבעו מצד ההורים (אם מנעו מפגש ללא סיבה). במסלול משפטי, תיעוד זה יכול לסייע בהוכחת דפוס עקבי של הורות חוסמת מצד ההורים.
5.4 פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי
גם אם עד כה לא ננקטו צעדים משפטיים, התייעצות מוקדמת עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה עשויה לעזור לסבים להבין את זכויותיהם ואת האפשרויות הקיימות בטרם נכנסים לעימות. עורכת דין מנוסה תוכל להציע אסטרטגיה מותאמת אישית, בהתאם לנסיבות המקרה.
6. תפקידם של גורמי הרווחה ושל אנשי המקצוע
6.1 עובדים סוציאליים ופסיכולוגים
במקרים שבהם מתפתח סכסוך משפחתי העלול לפגוע בילדים, גורמי הרווחה – כמו עובדים סוציאליים לסדרי דין או פסיכולוגים מטעם בית המשפט – עשויים להיבחן את מצב הילד ואת יחסו לסבים. במידת הצורך, הם ימליצו על המשך קשר או על הטלת הגבלה מסוימת, והמלצותיהם מהוות לעיתים קרובות בסיס להחלטות שיפוטיות.
6.2 גישור משפחתי
הליך גישור המשלב מומחה בענייני משפחה יכול לסייע לגשר על פערי העמדות בין ההורים לבין הסבים והסבתות. המגשר מתמקד בהגעה להסכם מרצון, המיטיב עם כל הצדדים ובעיקר עם הילדים. הסכם זה עשוי להתייחס למספר המפגשים בשבוע, לחגים וחופשות, לאופן התקשורת והחינוך, ועוד.
7. מה קורה כשהורים גרים בחו"ל או רחוק גיאוגרפית?
ישנם מקרים שבהם הורה אחד, יחד עם הילדים, עוזבים את הארץ או עוברים למקום מרוחק, ובכך הקשר בין הסבים לנכדים הופך כמעט בלתי אפשרי. במצב כזה:
-
בית המשפט מוסמך לאסור על הורה לעזוב את הארץ ללא הסכמת ההורה השני או הסבים, במקרים חריגים בהם קיימת הסכמה שהם "בעלי עניין". אך לרוב, זכות ההחלטה לעבור מקום מגורים נשארת אצל ההורים.
-
ניתן לבקש הסדרי מפגשים דיגיטליים (שיחות וידאו וכדומה), ולפעול להסדרת ביקורים תקופתיים המתאימים לאפשרויות הכלכליות וללוחות הזמנים של המשפחה.
-
הסכמים בינלאומיים: במידה שהמעבר לחו"ל נעשה ללא הסכמה או בניגוד להוראות בית משפט, ניתן לעיתים לפעול על פי אמנות בינלאומיות דוגמת אמנת האג (הנוגעת לחטיפת ילדים), אם מתקיימים התנאים הנדרשים.
8. סיכום: שמירה על קשר משפחתי בריא למען עתיד הילדים
זכויות סבים וסבתות בהליכי גירושין אינן קבועות בחוק במפורש, אך עיקרון טובת הילד והשיקול הרחב שמפעיל בית המשפט מאפשרים, במקרים מתאימים, לקבוע הסדרים שיבטיחו את המשך הקשר עם הנכדים. ברוב המקרים, בתי המשפט מבינים היטב את החשיבות של מעגל משפחתי מורחב ותומך להתפתחות הילד, ולכן הם ייטו לתמוך בפתרונות המעודדים שמירה על קשר משמעותי ויציב בין הסבים לנכדים – כל עוד הדבר נעשה בצורה התואמת את טובת הילד ולא פוגע במארג המשפחתי.
בכל מקרה, לפני שניגשים להליך משפטי ממושך, מומלץ לנסות הליכי גישור, ייעוץ משפחתי או הידברות ישירה ומכבדת עם ההורים. במידה שאין ברירה אחרת והסכסוך מחריף, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי עם עורך דין או עורכת דין המתמחים בדיני משפחה, על מנת להבין את זכויותיכם, את הסיכויים המשפטיים ואת האפשרויות העומדות בפניכם.
עו"ד אסתר שלום, המתמחה בדיני משפחה, מציעה ניסיון עשיר וליווי משפטי מקיף גם בסכסוכים משפחתיים מורכבים, כולל מצבים שבהם הסבים והסבתות מבקשים להגן על זכותם לקשר עם הנכדים. המשרד מקפיד על גישה אנושית, קשובה ומקצועית, במטרה להגיע לפתרונות המתאימים ביותר לכל משפחה.
