מזונות ילדים היה ועודנו נושא מורכב ומעורר מחלוקת בין בני זוג. במשך שנים רבות טענו אבות גרושים כי קיים חוסר שוויון בינם לבין אימהות בסוגיה זו, משחובת מזונות הילדים מוטלת בעיקר עליהם. בחודש יולי 2017, עשה בית המשפט העליון צעד גדול מאוד בתיקון המצב כאשר יצר הלכה חדשה אשר קיבלה את השם חוק המזונות.
המצב לפני חוק המזונות
עד למתן פסק הדין, האחריות הכלכלית המרכזית לתשלום מזונות הילדים הייתה מוטלת על כתפיו של האב. ממועד פרידת בני הזוג, היה עליו לשלם מזונות לאם, כאשר סכום התשלום נקבע בהתאם להיקף צרכי הילדים ובהתאם לכושר הכנסתו. ליכולת הכלכלית של האם לא הייתה כמעט כל משמעות בפסיקת המזונות, גם אם השתכרה באופן זהה ואף גבוה מן האב. כמו כן, גם כאשר חלקו ההורים את זמני השהות של הילדים באופן שווה (משמורת משותפת) היה נושא האב במקרים רבים בתשלום כפול. מכיוון שלא הוטל חיוב מזונות על האם, היה האב ממשיך לשלם מזונות מלאים, כך שבפועל היה נושא בהוצאות הילדים הן כאשר הם אצלו והן כאשר הם אצל האם. לעיתים, היו אבות זוכים להפחתה של דמי המזונות במשמורת משותפת, אך לרוב היה מדובר בהפחתה של בין 25-50 אחוז כך שהיה עדיין נותר כפל תשלום. בקיץ של שנת 2017 חל שינוי מהותי וחשוב ביותר בסוגיית מזונות הילדים, כפי שנפרט להלן.
בע"מ 919/15: המהפכה
בית המשפט העליון שינה באופן דרמטי את המצב הנוהג בחודש יולי 2017, במסגרת בע"מ 919/15. ההלכה החדשה אותה יצר קיבלה את השם חוק המזונות אך למעשה הכנסת לא חוקקה חוק חדש והמצב המשפטי שונה בעקבות פסק הדין בלבד. בית המשפט העליון קבע כי החל מגיל 6 והלאה, יתקיים שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים. הסכום בו יחויב כל הורה, יחושב על פי זמני השהות שלו עם הילדים ויחס ההכנסות בין האב לאם. המשמעות היא כי כל עוד הילדים מצויים במשמורת מלאה, האב יישא בתשלום המזונות כמו קודם, אך בעת משמורת משותפת המזונות מתחלקים, חולקים ההורים בנטל זה. ביוצרו הלכה זו, ביקש בית המשפט העליון לשים סוף לאפליה המגדרית בין אבות לאימהות בסוגיית מזונות הילדים, בפרט בתקופה זו שבה הולך וגובר מספרם של הזוגות המתגרשים הבוחרים במשמורת משותפת. עם זאת חשוב לציין, כי ישנם קולות רבים הטוענים כי חוק המזונות הוביל לכך כי אבות רבים דורשים משמורת משותפת בעיקר בשל רצונם להפחית דמי המזונות ולמנוע תביעה להגדלת מזונות ולא בשל רצון להיות זמן רב יותר עם הילדים. מנגד, יש מי שסבורים שההלכה הייתה צריכה ללכת צעד אחד רחוק יותר ולקבוע כי היא תחול גם משמורת מלאה, כך שבמקרים בהם האם משתכרת יותר מן האב, היא תישא בחלק מעלות המזונות.
האם חוק המזונות חל רטרואקטיבית?
ההלכה החדשה היוותה ללא ספק בשורה כלכלית של ממש עבור כל אב שעמד מאז ועומד כיום מול הליך גירושין. אולם במקביל, היא הותירה כל אב במשמורת משותפת שהתגרש לפני יולי 2017, בתחושת חוסר צדק. מצב זה הוביל לפניות רבות לעורכי דין לדיני משפחה להגשת תביעות להפחתה רטרואקטיבית של מזונות הילדים, במסגרתן טענו אבות כי חוק המזונות מהווה שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את הפחתת סכום המזונות שהוטל עליהם. היות שבית המשפט העליון לא הכריע בשאלה זו בפסק הדין, מדובר בשאלה פתוחה אשר נתונה לפרשנות בכל מקרה מחדש המובא לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה. נדמה כי נכון להיום, כאשר הצדדים אכן מקיימים משמורת משותפת בפועל ולאם יש יכולת כלכלית להשתתף בתשלום המזונות, בתי המשפט נוטים להפחית את דמי מזונות הילדים שנקבעו לאב בעקבות ההלכה החדשה.