חלוקת זמני שהות

מה שעד לאחרונה היה נקרא משמורת ילדים, מכונה כיום בעגה המשפטית חלוקת זמני שהות. למרות השינוי במונח, הכוונה נותרה זהה: לקבוע את אופן החזקה של כל אחד מן ההורים על הילדים, בעת גירושין. ובמילים אחרות, האם הילדים לאחר הפרידה, יהיו במשמורת מלאה של אחד מן ההורים או במשמורת משותפת של שניהם.

מה זה חלוקת

ביולי 2017, יצא פסק דינו של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) אשר עסק בנושא של מזונות ילדים והוא הטביע את המונח חלוקת זמני שהות, מה שכונה בעבר כ"הסדרי ראיה". . הוא עשה כן לצורך הגדרה מדויקת יותר של הזמנים בהם שוהים הילדים עם כל הורה, לאחר הליך גירושין. זאת על מנת שכל הורה יישא בתשלום המזונות בגין הזמן שהילדים שוהים עמו ולא תהיה תופעה של תשלום כפל מזונות מצד האב, כפי שהיה עד פסק הדין. על כן כיום, במקום לומר משמורת או הסדרי ראייה, מדברים במונח של זמני שהות.

 

אולם, בסופו של דבר, החלוקה המסורתית הידועה של משמורת מלאה או משמורת משותפת עודנה עמנו ועם פרידתם של בני זוג עם ילדים, יהיה צורך לקבל החלטה בעניין זה. כפי שנראה להלן, משמורת ילדים תיקבע בהסכמת בני הזוג ובהעדרה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר יכריע בעניין כאשר הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה.

משמורת מלאה

כאמור מעלה, למרות המעבר ממונח של משמורת למונח של חלוקת זמני שהות, ההבחנה לעניין זה עדיין נותרה בין משמורת מלאה למשותפת. נדגיש כי בשל קיומה של חזקת הגיל הרך, ילדים עד גיל 6 יעברו בדרך כלל לחזקתה המלאה של האמא. אולם, כאשר הילדים גדולים יותר, רואים מקרים רבים יותר של משמורת משותפת. כאן עולה השאלה מהו ההסדר הטוב מבין השניים. ובכן, ישנם יתרונות לזה ולזה ועל כן, שאלה זו צריכה להיבחן מחדש, כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו.

 

במסגרת של משמורת מלאה, הילדים נהנים מיציבות של בית אחד, מהורה אחד מרכזי המגדל אותם ואשר מקבל את ההחלטות עבורם. אולם, הזמן שהם שוהים עם האב הוא קטן יחסית ואינו מאפשר לו להיות מעורב מאוד בחייהם, כפי שהיה טרם הגירושין. במשמורת משותפת, לעומת זאת, זוכים הילדים והאב להזדמנות ממשית להמשך קשר פעיל וקרוב אך מנגד ניתן לומר כי המעבר מבית לבית יכול לגרום לילדים לאי נוחות ולפגיעה בתחושת היציבות.

כיצד קובעים את זמני השהות

כאמור מעלה, משמורת הילדים או חלוקת זמני שהות ( הסדרי ראיה ) תיקבע בהסכמה הדדית של הצדדים או על ידי ערכאה משפטית, ככל שלא הושגה הסכמה. למותר לציין, כי כל עוד ניתן להימנע מתביעה, כדאי לעשות כן, על מנת שלא להביא להסלמה במתח שבין בני הזוג, אשר יקשה עליהם להמשיך ולתפקד כהורים, לאחר סיומו של קשר הנישואין. לעניין זה נציין, כי מאז קיץ 2016, בעקבות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, קיימת חובת גישור בהליכי גירושין. במסגרתה, מחויבים בני הזוג, במסגרת יחידת הסיוע של בתי המשפט, לנסות ולגבש הסכמות בעניינים המשפטיים שביניהם, טרם יורשו להגיש תביעות זה כנגד זו.

 

כמובן כי הדבר נכון גם לעניין חלוקת זמני שהות, אז נדרשים בני הזוג לנסות ולגבש הסכמה לפני שיולכו להגיש תביעת משמורת ילדים. בנוסף להליך גישור חובה, קיימת אפשרות לפנות להליך של גישור פרטי, שלא במסגרת בית המשפט, אצל עורך דין למשפחה בעל הכשרה כמגשר. במקרים רבים, בשל הניסיון והכלים המקצועיים מצליח המגשר להביא את הצדדים לכדי הסכמה בענייני הגירושין בכלל ובסוגיית המשמורת בפרט  ולהימנע כאמור ממאבק משפטי ביניהם.

זקוקים לסיוע? זה הזמן ליצור איתי קשר
או חייגו עכשיו: 052-970-6731

חלוקת זמני שהות –

זוהי הסדרת פרקי הזמן שבהם יהיה הילד בחזקתו של כל הורה, בעת גירושין. בעבר, קראו למונח זה הסדרי ראייה והוא שיקף את הזמנים בהם שהה הילד אצל ההורה הלא משמורן. בעת משמורת משותפת, אשר הפכה לנפוצה יותר בשנים האחרונות, לשני ההורים נקבעים זמני שהות, משום ששניהם המשמורנים.

משמורת ילדים הוא המונח הכללי להסדרת החזקה על ילדים בעת פרידת הוריהם. זמני שהות הם המועדים בהם פוגש כל הורה את הילדים. כאשר מדובר על משמורת מלאה, הזמנים בהם שוהה ההורה הלא משמורן עם הילדים נקראו בעבר הסדרי ראייה ועתה נקראים זמני שהות וכאשר מדובר על משמורת משותפת, שני ההורים הם המשמורנים ולכן לשני ההורים יש זמני שהות, כאשר אלו יהיו שווים או דומים מאוד.

ככל שקיימת בין ההורים הסכמה בעניין משמורת הילדים, הם אלו אשר יקבעו את זמני השהות. אולם, במקרה של חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור, יהיה צורך בהגשת תביעת משמורת. אז, הערכאה המשפטית תכריע ותקבע מה תהיה חלוקת זמני השהות בין ההורים.

העקרון המנחה בסוגיה זו הוא טובת הילד והוא גובר על כל שיקול אחר, לרבות רצונותיהם של ההורים. השאלה מהו הסדר המשמורת אשר יטיב עם הילד נבחנת בין היתר על ידי: טיב הקשר בין הילד לבין כל אחד מן ההורים, מידת מעורבותם בחייו, רמת המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים וכן טיב הקשר ביניהם.

הפרת זמני שהות פוגעת בתחושת היציבות והביטחון של הילד. לכן, כאשר אחד ההורים מפר בקביעות את זמני השהות, רשאי ההורה האחר לפנות לבית המשפט ולבקש לצמצם את זמני השהות. כן, יכול הוא לבקש כי יוטל על ההורה המפר קנס כספי. כמו כן, במקרים מסוימים אף ניתן לבקש פיצוי כספי, בגין ההוצאות שגרמה הפרת זמני השהות, כמו הפסד שעות עבודה.

זקוקים לסיוע? זה הזמן ליצור איתי קשר
או חייגו עכשיו: 052-970-6731