ירושה על פי דין אסתר שלום משרד עורכי דין

ירושה על פי דין

חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 המסדיר את דיני הצוואות והירושות בישראל, מגדיר את סדר היורשים של אדם שנפטר ואת חלקם בעזבון. הסדר זה נקרא ירושה על פי דין והוא יחול בשלושה מקרים שונים: האחד הוא בהעדר צוואה, השני הוא כאשר זו אינה כוללת את כל נכסיו של המוריש והמקרה השלישי מתקיים במצב שבו הצוואה נפסלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

ירושה על פי דין – מה זה אומר?

כאשר אדם הולך לעולמו, בין אם זה בגיל צעיר ובין אם בגיל מבוגר, הרכוש אשר היה בבעלותו, אותו צבר לאורך חייו, צריך עתה לעבור ליורשים שלו. כאשר אנו עורכים צוואה, אנו בוחרים בה את יורשינו ומורים איזה חלק יקבל כל יורש מן הרכוש. אולם, בסיטואציות שונות יחול הסדר אחיד המופיע בחוק ושמו ירושה על פי דין. הוא מורה על סדר ירושה מסוים, על פיו הראשונים לרשת הם בן הזוג והילדים של המנוח. מתי הוא יחול? ראשית, כאשר הנפטר הלך לעולמו מבלי שערך צוואה. שנית, כאשר נערכה צוואה, אך היא אינה מתייחסת לכל נכסיו של המנוח. שלישית, במקרה שבו ישנה צוואה אך היא נפסלה על ידי בית המשפט בעקבות הליך התנגדות לצוואה. להלן נסביר את שלושת המקרים הללו בפרוטרוט.

המנוח לא ערך צוואה

לכל אדם כשיר משפטית הזכות לבחור את יורשיו, אשר אליהם יעבור רכושו לאחר מותו. כדי לממש את רצונו בעניין זה, עליו לערוך צוואה. במקרה שבו הנפטר לא ערך צוואה, תחול כאמור, ירושה על פי דין. על פיה בן הזוג של המנוח יורש את כל המטלטלין ומחצית מיתר העזבון ואילו ילדי המנוח יורשים בחלקים שווים את מחציתו השנייה. הסדר זה הוא קבוע ואחיד ועל מנת להתנות על תחולתו, אנו חייבים לערוך צוואה, במסגרתה נקבע על פי הרצון האישי שלנו, למי אנו רוצים להוריש את רכושנו לאחר שנעבור לעולם הבא.

הצוואה אינה כוללת את כל נכסי המנוח

על מסמך הצוואה לכלול את כלל הנכסים שבבעלות המצווה  ולהבהיר איזה יורש יקבל איזה נכס. אולם, בפועל, ישנם לא מעט מקרים בהם לאחר פטירתו של אדם, מתברר כי ישנם נכסים שונים אשר לא נכללו בצוואתו. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, בין היתר כי המוריש לא היה מודע לכך כי עליו לפנות לעורך דין לצורך עדכון הצוואה היכן שחל שינוי בנכסיו. במצב שכזה, בו הצוואה אינה מתייחסת לכלל העזבון, הנכסים המופיעים בצוואה יעברו ליורשים כפי שנקבע בה ואילו על הנכסים אשר אינם כלולים בצוואה יחול ההסדר של ירושה על פי דין.

בית המשפט פסל את הצוואה

במסגרת דיני הירושה ישנו הליך אשר נקרא התנגדות לצוואה, אשר בו מתבקש בית המשפט לענייני משפחה לפסול את הצוואה על בסיס אחת מן העילות שבחוק. אם ההתנגדות תתקבל, פירוש הדבר הוא כי הצוואה תוכרז כבטלה, באופן מלא או חלקי. אז, על חלק הצוואה שנפסל, תחול ירושה על פי דין, אלא אם הוצגה צוואה אחרת שבית המשפט קיבל אותה כצוואתו של המנוח וקבע כי היא תקינה.

מס על ירושה

בישראל, פעולת ההורשה אינה חייבת במס ועל כן, כאשר אנו יורשים נכס כלשהו, אין בעצם קבלתו כדי להטיל עלינו חבות במס ירושה. עם זאת, קבלת נכס בירושה יכולה להביא עמה חיובי מס אחרים, בין אם מדובר על ירושה על פי דין ובין אם לאו. אחת הדוגמאות השכיחות לכך הוא כאשר אדם יורש נכס מקרקעין, למשל דירה. אז, בעת מכירתה, הוא יהיה מחויב בתשלום מס שבח, אלא אם יהיה זכאי לפטור מחבות זו. דיני המיסים קבעו מספר סיטואציות שבהן מכירת דירה תהיה פטורה מתשלום זה, למשל מכירת דירה שהתקבלה בירושה. הזכאות לפטור זה קמה בתנאי שלמנוח הייתה דירה אחת בבעלותו בעת פטירתו ואם היה מוכר אותה באותה עת, היה נהנה מפטור ממס שבח. זוהי אחת הסיבות מדוע כדאי לערוך צוואה באמצעות עורך דין, אשר יוכל לייעץ למוריש בדבר כל היבטי הצוואה, לרבות בנושא המס.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן