מהי סרבנות קשר?

תוכן עניינים

סרבנות קשר של ילד לאחד ההורים היא תופעה שבה ילד מסרב או נמנע מקשר עם אחד מהוריו, לרוב לאחר גירושין או פרידה של ההורים. במקרים כאלה, הילד עשוי להימנע לחלוטין מקשר עם ההורה המוסרן או להרגיש תחושות שליליות כלפיו כמו כעס, פחד או שנאה, למרות שלא בהכרח קיימת סיבה מוצדקת לכך.

תופעה זו יכולה להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים נובעת ממצבים של סרבנות הורית (Parental Alienation), שבהם אחד מההורים מעודד את הילד להתרחק מההורה השני. מדובר במניפולציה רגשית של אחד ההורים, שגורמת לילד להאמין או להרגיש שהוא לא יכול לקיים קשר עם ההורה השני.

הגורמים האפשריים לסרבנות קשר של ילד לאחד ההורים:

  1. הסתה מצד אחד ההורים: כאשר אחד ההורים מציג את ההורה השני בצורה שלילית, לפעמים תוך כדי השמצות או פיברוק של מידע. ההורה המניע יכול לגרום לילד להרגיש כי הוא חייב לבחור צד או להימנע מקשר עם ההורה השני.
  2. חוויות טראומטיות או פחד: ילדים שחוו חוויות רגשיות או פיזיות קשות עם ההורה המוסרן עשויים לפתח פחדים, שגורמים להם להימנע מקשר עם ההורה. לפעמים מדובר בזיכרונות של חוויות לא נעימות, כמו אלימות, זלזול או התנהגויות פוגעניות.
  3. מחלוקות מתמשכות בין ההורים: גירושין או סכסוכים קשים יכולים לגרום לילד להרגיש בלבול ולפעמים לחשוב שיצירת קשר עם ההורה השני עשויה להחמיר את המצב או לפגוע בהורה האחר.
  4. דינמיקה של קשר לא בריא בין ההורה והילד: במקרים מסוימים, קשר לא יציב או לא בריא בין הילד להורה יכול להוביל לתחושות של ניכור והתרחקות מההורה.
  5. הורות אינטרסנטית: הורה אחד עשוי להיות מעוניין בתשומת הלב והאהבה הבלעדית של הילד ולמנוע ממנו ליצור קשר עם ההורה השני מתוך רצון לשלוט או להפעיל מניפולציה על הילד.

ההשפעות על הילד:

  • בלבול רגשי: הילד יכול להרגיש תחושת אשם, פחד או כעס על כך שהוא מרגיש מחויב להתרחק מההורה השני.
  • ניכור משפחתי: הילד עלול להרגיש מנותק משני ההורים, ובסופו של דבר תתערער ההבנה שלו לגבי מערכות יחסים.
  • השלכות רגשיות לעתיד: כאשר הילד לא מקבל תמיכה כדי להתמודד עם הניכור, זה עלול להשפיע על היכולת שלו לבנות קשרים בריאים בעתיד, בין אם במערכות יחסים זוגיות ובין אם עם בני משפחה אחרים.

התמודדות עם סרבנות קשר:

ההתמודדות עם סרבנות קשר דורשת בדרך כלל התערבות מקצועית:

  1. טיפול פסיכולוגי: טיפול רגשי או פסיכולוגי יכול לעזור לילד להתמודד עם רגשותיו ולשפר את הקשר עם ההורה המוסרן. טיפול גם להורה המניע יכול לסייע לו להבין את ההשלכות של סרבנות הקשר ולסייע בשיקום הקשר עם הילד.
  2. גישור משפחתי: גישור או ייעוץ משפחתי יכולים לעזור להורים לפתור את המחלוקות ביניהם ולמצוא פתרונות שיביאו לחיזוק הקשר עם הילד.
  3. ההתערבות המשפטית: כאשר הבעיה חמורה ולא נפתרת באמצעים אחרים, עשוי בית המשפט להתערב ולהשפיע על החלטות המשמורת, לסייע בניהול הקשר או להורות על טיפול לשיקום הקשר.

סיכום:

סרבנות קשר של ילד לאחד ההורים היא מצב קשה ומורכב שיכול לנבוע ממגוון סיבות, ובעיקר ממניפולציות של הורה אחד או חוויות רגשיות שליליות של הילד. התמודדות עם סיטואציה כזו דורשת התערבות מקצועית, הן בתחום הפסיכולוגי והן בתחום המשפטי, על מנת לשמור על טובת הילד ולשקם את הקשר המשפחתי.

 

שתפו את המאמר לחברים:
Email
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Facebook

כתבות נוספות בנושא

חוק האפוטרופסות

חוק האפוטרופסות, התשכ"ט-1962 חוק האפוטרופסות, התשכ"ט-1962, קובע את הכללים והסדרים המשפטיים בנוגע למינוי אפוטרופוסים, תפקידם וסמכויותיהם, במיוחד בהקשר של ילדים

קרא עוד »

ירושות וצוואות

מהי ירושה? ירושה היא העברת רכוש וזכויות המנוח לידי יורשיו כאשר יכללו גם את חובותיו של המנוח.  כאשר אדם נפטר

קרא עוד »

התמחרות

התמחרות היא הליך מכירה פומבית של נכס אשר מנוהלת על ידי עורך דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין. כונס הנכסים דואג

קרא עוד »

הורות משותפת

מאז ומעולם הכתיבה החברה נורמה על קיומו של תא משפחתי אשר מורכב מאבא, אמא ואחים. אולם, בשנים האחרונות הנורמה עברה

קרא עוד »
דילוג לתוכן