מנהל עיזבון

מנהל עיזבון

תפקיד מנהל העיזבון הינו לנהל את נכסי העיזבון כאשר היורשים של העיזבון לפי הדין או הצוואה אינם יכולים לנהל אותו בעצמם מסיבה כלשהי. כלומר, מינוי מנהל העיזבון איננו הכרחי לצורך חלוקת העיזבון, ואין חובה למנות מנהל עיזבון, אלא הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

מדובר, למשל, במקרים בהם העיזבון מורכב מאד לניהול ומצריך טיפול מיוחד בשל ריבוי נכסים או ריבוי חובות,  או כאשר ישנם סכסוכים בין היורשים לבין עצמם, או כאשר היורשים אינם כשירים לנהל בעצמם את העיזבון מאחר שהינם קטינים או פסולי דין, ועוד.

גם תפקידיו של מנהל העיזבון נקבעים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובמסגרת הצו למינויו. באופן כללי, על מנהל העיזבון לאתר יורשים ונכסים של העיזבון, לנהל נכסי העיזבון שמצריכים ניהול שוטף (כגון ניהול נכסים להשכרה או חברות ומפעלי תעשיה), לנהל הליכים משפטיים מטעם העיזבון או כנגדו, להשקיע את כספי היזבון, לגבות חובות כלפי העיזבון, לפרוע את החובות שרובצים על העיזבון, ולבסוף לחלק את הנכסים שנותרו לאחר סילוק חובות העיזבון בין היורשים השונים לפי הדין או הצוואה.

פעילותו של מנהל העיזבון נעשית תחת פיקוחם של האפוטרופוס הכללי ובית המשפט על מנת להבטיח שהיא מתבצעת כשורה. לשם כך עליו, בין היתר, להגיש דו"חות שנתיים לאפוטרופוס הכללי, וכן לקבל את אישור בית המשפט מראש כדי לבצע פעולות מסויימות לגבי נכסי העיזבון.

הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון

בין אם מדובר בירושה לפי צוואה, צוואה הדדית בין בני זוג או בין אם מדובר בירושה לפי הדין, צריך להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון כדי שהמינוי יתבצע. הבקשה תתקבל במידה שבית המשפט מצא שאכן יש צורך ממשי למנות מנהל עיזבון וזאת לפי שיקול דעתו של בית המשפט ובהתאם לנסיבות המקרה.

כאשר מדובר בירושה לפי צוואה, ישנם לעתים מקרים בהם המצווה הורה בעצמו במסגרת צוואתו למנות מנהל לעיזבונו, אולם ניתן לבקש למנות מנהל עיזבון גם כאשר המצווה לא הורה כך בצוואתו. מצד שני, העובדה שהמצווה הורה למנות מנהל לעיזבונו, איננה מבטיחה בהכרח שבית המשפט ייעתר לבקשה למינוי מנהל עיזבון, והדבר תלוי כאמור בשאלה האם יש צורך ממשי בכך.

מתי ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון?

ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע לאחר הוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה. במידה שיש צורך לשמור על הנכסים כבר לאחר מות המוריש (ולדוגמא, לצורך ניהול שוטף של חברה פעילה), ניתן להגיש גם בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני בשלב שבין מות המוריש למינוי מנהל העיזבון הקבוע.

משך תקופת מינויו של מנהל העיזבון הזמני הינו חצי שנה, אא"כ נקבע אחרת. ניתן לבקש להאריך את תקופת מינויו.

משך תקופת מינויו של מנהל העיזבון הזמני הינו שנתיים, אא"כ נקבע אחרת. ניתן לבקש להאריך גם את תקופת מינויו.

מי רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון?

סעיף 78 לחוק הירושה קובע ש-"כל מעוניין בדבר" רשאי להגיש בקשה למינוי עיזבון. מסעיף זה נובע שלא רק היורשים זכאים להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון, אלא כל מי שיש לו עניין בכך, לרבות נושים של המוריש או היורשים.

בפני מי יש להגיש את הבקשה למינוי מנהל עיזבון?

הגוף שבפניו ניתן להגיש את הבקשה למינוי מנהל העיזבון ייקבע לפי השאלה האם המוריש הותיר צוואה שבה הוא ביקש למנות מנהל לעיזבונו והאם הוא גם נקב בשמו הספציפי:

  • אם המוריש הותיר צוואה, והוא גם קבע במסגרתה את מי הוא רוצה למנות למנהל עיזבונו – אין צורך בהסכמת כל היורשים למינוי מנהל העיזבון, וניתן להגיש את הבקשה למינוי מנהל העיזבון בפני הרשם לענייני ירושה, או בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני.
  • אם המוריש הותיר צוואה, אך הוא לא קבע בה את מי הוא רוצה למנות למנהל עיזבונו, או שהוא קבע בה את מי שהוא רוצה למנות למנהל עזבונו אך היורשים מבקשים למנות אדם אחר, וכן במקרה שבו המוריש לא הותיר צוואה בכלל:
  • אם כל היורשים מסכימים פה אחד לגבי מינויו וזהותו של מנהל העיזבון – יש להגיש את הבקשה למינוי מנהל עיזבון בפני הרשם לענייני ירושה.
  • אם לא כל היורשים מסכימים פה אחד לגבי מינויו וזהותו של מנהל העיזבון – יש להגיש את הבקשה למינוי מנהל עיזבון בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבנ

מי יכול להתמנות למנהל עיזבון?

עקרונית, ניתן למנות לתפקיד מנהל עיזבון אדם, או תאגיד, או את האפוטרופוס הכללי (סעיף 79 לחוק הירושה). בפועל, בדרך כלל ממנים איש מקצוע לניהול העיזבון, כגון עו"ד או רו"ח.

ניתן למנות לתפקיד מנהל עיזבון רק את מי שהסכים לכך (סעיף 80 לחוק הירושה). לפיכך, לא ניתן להכריח אף אחד לשמש כמנהל עיזבון בניגוד לרצונו.

במידה שהמוריש קבע בצוואתו את מי הוא רוצה למנות למנהל עזבונו, על הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה למנות את אותו אדם למנהל העיזבון, אלא אם כן אותו אדם אינו יכול או אינו מסכים להתמנות למנהל עיזבון, http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1670.pdfhttp://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2637.pdf או שהרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו (סעיף 81 לחוק הירושה).

http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1670.pdfhttp://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2637.pdf

הפיקוח על מנהל העיזבון

כפי שצויין לעיל, האפוטרופוס הכללי ובית המשפט מפקחים על פעילותו של מנהל העיזבון על מנת להבטיח שהיא נעשית כשורה.

מבחינת הפיקוח של האפוטרופוס הכללי, על מנהל העיזבון להגיש לו תוך 60 יום ממועד מינויו פרטה, ובמסגרתה לפרט את כל נכסי העיזבון וחובותיו נכון ליום פטירת המוריש. בנוסף עליו להגיש לו מדי שנה וכן במועד סיום תפקידו, דו"חות שבמסגרתם עליו לפרט את כל התקבולים והתשלומים שבוצעו בעיזבון, וכן לפרט פעולות נוספות שהוא ביצע לצורך מילוי תפקידו.

מבחינת הפיקוח של בית המשפט, סעיף 83 לחוק הירושה קובע שבית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. לפיכך, מנהל העיזבון רשאי לבקש מבית המשפט הוראות שונות לצורך מילוי תפקידו וזאת לפי הצורך. בנוסף, ישנן גם פעולות מסויימות שמחייבות את מנהל העיזבון לקבל מלכתחילה את אישור בית המשפט לביצוען, וזאת כאמור בסעיף 97 לחוק הירושה:

  • העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
  • השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
  • פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
  • מתן ערובה.
  • כל פעולה אחרת שבית המשפט קבע בצו המינוי או לאחר מכן שהיא טעונת אישור.

גם שכר הטרחה של מנהל העיזבון כפוף לאישור בית המשפט, וזאת לפי תקנות 45א-45ז לתקנות הירושה. לשם כך על מנהל העיזבון להגיש בקשה לפסיקת שכר טרחתו במועד סיום תפקידו. היקף השכר ייקבע על ידי בית המשפט, לרבות בהתחשב בשווי נכסי העזבון והיקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון. גובה השכר לא יעלה על  3% משווי העיזבון, למעט במקרים שבהם נדרשו פעולות חריגות או מאמץ מיוחד לצורך ניהול העיזבון, שאז הוא יכול להגיע לעד 4% משווי העיזבון.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן