משמורת אב

המציאות בישראל ובעולם המערבי בכלל, משקפת שישנם גם אבות גרושים שמעוניינים לקבל משמורת אב המאפשרת להם להמשיך לגדל את ילדיהם גם אחרי פרק הנישואין, על אף שנדמה שהאם היא זו שתקבל באופן אוטומטי את המשמורת. כיצד ומתי תתרחש משמורת אב ובאילו מקרים בית המשפט יפסוק נגדה? הנה כל המידע החשוב על הנושא:

סוגיית גידול הילדים בעת הגירושין

בני זוג שמתגרשים ואין להם ילדים יגלו שהם עשויים לסיים ביניהם את הגירושין בתהליך יחסית יעיל וקצר, שכן הם יצטרכו לדון רק בחלוקת הרכוש וזאת כל עוד לא היה ביניהם קודם לכן הסכם מחייב אחר הקובע את החלוקה, כמו למשל הסכם ממון.

משמורת אב בראיית העבר וההווה

כאשר בני הזוג שמתגרשים הם גם הורים לילדים, צפויים הליכי גירושין רבים להפוך לסוערים וממושכים יותר, בייחוד לאור מאבקי המשמורת שהורים מעוניינים לקבל באופן מלא על ילדיהם. בעבר התפיסה המקובלת הייתה זו שבה האם היא המשמורנית על ילדיה והיא זו שמקבלת כמעט באופן אוטומטי את תפקיד המשך גידול הילדים לאחר הגירושין.

מצב זה מעמיד כמובן בפני האב את האפשרות לזמני שהות או הסדרי ראייה וכן את חובתו בדמי מזונות ילדים. יחד עם זאת, אנו מגלים בשנים האחרונות שישנם יותר ויותר אבות שמעוניינים להישאר מעורבים ופעילים בחיי ילדיהם ולקבל עליהם משמורת אב, בין אם על ידי משמורת משותפת בה שני ההורים חולקים שווה בשווה את גידול ילדיהם ובין אם על ידי משמורת מלאה שבה הם המגדלים הבלעדיים של ילדיהם.

תביעת משמורת אב נפוצה יותר ויותר

הרצון של אבות רבים להמשיך לגדל כרגיל את ילדיהם במשמורת אב נולד בעקבות מספר תמורות חברתיות וכלכליות מהעשורים האחרונים.

אם בעבר האב היה למפרנס הבית העיקרי כאשר האם היא עקרת בית או עובדת בעבודה פשוטה יחסית, הרי שכיום ישנן נשים רבות שמשתכרות בשכר חודשי נאה ולעתים אף גבוה מזה של הגבר, כך שהדבר איננו מקנה להן עוד את הזכות האוטומטית להמשיך להיות מגדלות בלעדיות לילדיהן ולהסתמך על דמי מזונות גבוהים בלבד מצד האב.

בנוסף, השילוב בין חיי הורות וקריירה בקרב נשים מהווה לא פעם אתגר, כך שחלקן ימצאו יתרונות רבים בחלוקת המשמורת שווה בשווה. מלבד כל אלו, ישנה מגמה נרחבת ביותר של השאיפה לשוויון מלא בין שני המינים, שפועל יוצא ממנה הוא גם מודלים חדישים יותר בחינוך הילדים, הגורסים להשפעתן של חוויות הילדים בתפיסת הוריהם מבחינה פסיכולוגית והימנעות מגרימת נזקים שנובעים מחוסר האיזון בחלוקת האחריות ההורית.

מבחן המסוגלות ההורית

בבואו להחליט לעניין המשמורת על הילדים, מתייחס בית המשפט למבחן מסוגלות הורית, המאפשר לו להבין עד כמה מתאימים כל אחד מההורים לגידול ילדיהם. סעיף זה בודק האם ההורים מסוגלים לספק לילדיהם חיים ראויים מכל בחינה ולענות על הצרכים שלהם. אם ההורה המתאים ביותר לכך הוא האב וככל שבית המשפט מוצא אותו כהורה המתאים ביותר לגידול הילדים, הוא יקבל משמורת מלאה.

בחינת רצון הילדים

עיקרון מרכזי נוסף בדיני משפחה הוא טובת הילד, מה שמנחה את הגישה המשפטית שלפיה יש להתייחס לרצון הילדים לגבי מגוריהם אחרי הפרידה. בשלב זה מתגלה פעמים רבות שהאב הוא המשמורן הראוי והעדיף יותר מבחינת ילדיו. ועם זאת, אל לפסול את צרכי הילדים המשתנים כך שפסיקה זו הפיכה ואף עתידה להשתנות כאשר חל שינוי בצרכי הילד וככל שהוא מתבגר.

בין משמורת ואפוטרופסות

משמורת על הילדים מבדילה בין משמורת פיזית, כלומר החזקה על הילד לבין אפוטרופסות על ילדים. נתחיל באפוטרופסות, שמשמעה היא דאגה לגידול וחינוך הילד ומענה לכל צרכיו. האפוטרופסות מוטלת על שני ההורים ולכן היא ממשיכה להתקיים גם לאחר הפרידה של ההורים, כמובן אם וכאשר.

במקרה שבו ההורים מחליטים לפתוח בהליך גירושין, הם רשאים להסכים ביניהם לעניין המשמורת הפיזית – האם ברצונם שאחד מהם יהפוך למשמורן המלא והיחיד, משורת אם או משמורת אב (וכתוצאה מכך מהן זכויות ההורה הנוסף לקיום הקשר עם ילדו) או האם ברצונם במשמורת משותפת (וכתוצאה מכך חלוקה שווה של זמני השהות אצל כל אחד מההורים).

גם הסכם זה איננו חף מהחלטה משפטית ולכן יש להגיש את הסכם הגירושין שנחתם בין בני הזוג להחלטתו של שופט בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בית המשפט יאשר את ההסכם, רק אם ימצא שהחלטותיו הן לטובת הקטין.

חזקת הגיל הרך והחלטה לעניין המשמורת

מטבע הדברים, כאשר ההורים לא מגיעים ביניהם להסכמה משותפת על המשמורת, הם ייאלצו להעביר את ההכרעה לבית המשפט וזה יחליט כראות עיניו, בהתאם לטובת הקטין ומבלי לפגוע בחזקת הגיל הרך, הקובעת שילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם וזאת כל עוד אין נסיבות מיוחדות שמעבירות אותם לחזקתו של האב.

חזקת הגיל הרך שלמרות המלצותיה של וועדת שניט נותרה על כנה, קובעת שכל ילד שגילו 0-6 שנים והוריו מתגרשים, יישאר בחזקת אמו למעט בנסיבות מיוחדות שבהן מסוגלותה ההורית נפגעת ולכן עדיף שאביו יקבל את המשמורת אב.

חזקה זו גורסת שמקומם הטבעי של "קטני קטנים" היא לצד אמם ואחרי שימלאו להם שש שנים, יהיה ניתן לדון מחדש בסוגיית המשמורת. כפי שאתם מבינים, זהו עניין מורכב הדורש כך או כך הוכחות ובקיאות משפטית מעולה ולכן יש לפנות אל עורך דין גירושין שיסייע בקבלת משמורת אב.

למרות חזקת גיל הרך שעדיין קיימת מבחינת החוק, ישנה גישה משפטית רווחת כיום הדוגלת ביישום המלצותיה של וועדת שניט, כך שרבים רואים במשמורת המשותפת כפתרון ברירת המחדל בדיני גירושין.

מכיוון שטובת הילד היא עניין גמיש ודינמי, המשתנה לאורך הזמן ומצריך שינויים גם מצד הוריו, המשמורת שנקבעה עליו איננה סופית ומוחלטת ולכן אפשר לדון בפסק הדין מחדש, בכל תרחיש שבו התקיים שינוי מהותי בעובדות שהביאו להחלטה בפסק הדין הקודם.

כיצד לקבל משמורת אב?

אב שמאמין שהמקום הטוב והמטיב ביותר עבור ילדיו הוא עמו, יצטרך לפנות לעורך דין גירושין המתמחה בנושא המשמורת ושיוכל לסייע לו לטעון כך בבית המשפט.

יש לזכור שלעניין המשמורת משותפת מזונות, כמו גם סוגיית הרכוש והמזונות ישנה סמכות מקבילה – הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט למשפחה. מצב זה יוצר גם ביחס לתביעת משמורת אב או אם את "מרוץ הסמכויות", שבו הצד שהגיש את תביעת הגירושין וכרך בה את עניין המשמורת, מפנה את הדיון לבית הדין הרבני כך שמבחינת ההורה השני עשוי הדבר להיות בעוכריו.

ולכן אם האב סובר שמבחינה משפטית ולאור הלכות הדין רצוי לקיים את הדיון בערכאה הדתית או האזרחית, עליו להקדים ולהגיש את התביעה בנושא לערכאה הרצויה.

אל תפעלו ללא עורך דין גירושין מצוין!

ככל שמשמורת האב ניתנה או לא ניתנה, רצוי לזכור שמדובר בסוגיה שנתונה לשינויים ולכן ההורה השני רשאי לפנות לאותה הערכאה כדי לתבוע את שינוי המשמורת מחדש, בייחוד כאשר טובת הילדים מחייבת בכך עם הגיל ובפרט במקרים שבהם מגלה ההורה סיטואציות של הזנחה או פגימות בגישה החינוכית מצד ההורה המשמורן או שהיו שינויים בתנאי עבודתו, מצבו הרפואי וכיוצ"ב.

על מנת לעמוד על זכאותכם בקבלת משמורת אב, תזדקקו לגורם מקצועי שיפעל למענכם באופן מסור, רגיש ואמפתי אך יחד עם זאת גם בלתי מתפשר. עורך דין גירושין אסתר שלום המתמחה בדיני משפחה וגירושין ומשמשת גם כמגשרת תוכל לסייע לכם בנושא. צרו עמנו קשר לתיאום פגישה.