משמורת מלאה

משמורת מלאה

משמורת מלאה היא מונח המציין מצב שבו אחד ההורים מקבל אליו את החזקה על הילדים ואילו ההורה השני נפגש ומבלה עם ילדיו במסגרת זמני שהות (הסדרי ראייה). הסדרים אלו נפוצים בגירושין בין בני הזוג ונקבעים על פי החלטת שופט, או בהסכמה הדדית של ההורים. מה חשוב לדעת על תנאי המשמורת המלאה? המידע המלא כאן:

משמורת מלאה – לאמא או לאבא?

תקופת הגירושין משפיעה על בני הזוג מבחינה נפשית וכמובן שעל ילדיהם. זהו הזמן שבו צריך להגיע להסכמות לגבי חלוקת הרכוש ולהבין כיצד עדיף לקבוע את הסדר המשמורת על הילדים, מכוחה ייקבעו גם דמי המזונות. ההסדר המוכר ביותר הוא של משמורת מלאה בקרב האם, שגידול הילדים עובר אליה ואילו האב הוא זה שמשלם מזונות ומקבל הסדרי ראייה.

יחד עם זאת, אנו רואים בשנים האחרונות יותר ויותר אבות שנאבקים כדי לקבל משמורת על ילדיהם ומעוניינים להיות הורים פעילים ושותפים מלאים בגידול ילדיהם. למרבה הצער, חזקת הגיל הרך קובעת כי עד לגיל 6 ילדים עדיין מוכרחים להימצא בחזקת אמם, למעט מצבים חריגים שבהם יועברו לאב. עניין זה מציב את האבות במסגרת של חלוקת זמני שהות, בדרך כלל של שני מפגשים באמצע השבוע ובכל סופשבוע שני.

הסכמות הדדיות בין ההורים

אם הגירושין התרחשו בגיל מאוחר יותר, הדברים מעט גמישים. בני הזוג יכולים להסכים שהאב הוא זה שיקבל את המשמורת המלאה והאם תשתמש בהסדרי ראייה. ניתן גם להחליט בכל מצב ובכל גיל על משמורת משותפת, בה ההורים חולקים שווה בשווה את גידול ילדיהם ומקבלים כמות שווה של זמן בה הם נמצאים עם ילדיהם.

ההורים יוכלו להסכים על תנאי משמורת לבחירתם באופן הדדי ולנסח הסכם נישואין, או שאם כבר נפתח להם ההליך המשפטי, הם יופנו לגישור שגם בו יוכלו להגיע לעמק השווה באופן הדדי. כמובן שבכל אחת מהאפשרויות הללו נדרש מהזוג להחליט בשלל סוגיות כמו למשל גובה המזונות וחלוקת הרכוש ולכן אם באחת מהסוגיות תתעורר מחלוקת בלתי פתירה, הצדדים יאלצו להתנהל זה מול זה בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

המשמורת שנקבעה היא איננה סוף פסוק

כאשר שופט מכריע לעניין המשמורת, הוא רואה לנגד עיניו מספר דברים: ראשית – טובתו של הקטין ורצונו האישי במקום המגורים לאחר הפרידה, שנית – את המסוגלות ההורית של כל הורה. על פי פרמטרים אלו יקבל השופט הכרעה ואם הוא סבור שרק אחד ההורים מתאים לקבל את המשמורת, הוא יכריע למתן משמורת מלאה להורה המתאים.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שמשמורת, בין אם מלאה ובין אם משותפת, היא איננה פסק דין חלוט וניתן לדון בה שוב גם בעתיד. הסיבה לכך היא צרכי הילדים המשתנים עם הגיל ולאורך השנים וככל שעיקרון טובת הילד מנחה את הפסיקה בבתי המשפט למשפחה. לכן גם הורה עם הסדרי ראייה וגם הורה שנמצא במשמורת משותפת, יוכל להגיש תביעה לדיון לעניין המשמורת ולהביא להכרעה אחרת.

הפרת זמני שהות של ההורה שאינו משמורן

ילדים זקוקים לקשר יציב ועקבי עם שני הוריהם, בייחוד ילדים להורים גרושים שנתונים למצב מבלבל, יחסים עגומים בין ההורים וגם לטלטלה הנובעת מפירוק התא המשפחתי. כאשר נקבעת המשמורת המלאה לאחד ההורים ולאורה גם חלוקת זמני שהות להורה האחר, חשוב להיצמד אליהם ולשמר כראוי את הקשר עם הילדים. לאורך זמן, הדבר יהפוך גם לשגרת חיים שהילדים מצפים לה ותלויים בה.

למרבה הצער, ישנם מקרים שבהם ההורה בעל זמני השהות מפחית מחשיבותם ומפר את חובת זמני השהות שלו. לעתים רבות זה קורה בעקבות ניסיון התנכלות בהורה המשמורן או במאמציו ליצור ניכור הורי כלפי ההורה שקיבל הסדרי ראייה. במקרים אחרים זה קורה עקב אי הקפדה על מפגשים תדירים ועקביים עם הילדים.

זכויות המשמורן במקרה של הפרת הסדרי ראייה

כאשר האם מפרה מצידה את זמני השהות, האב יוכל לפנות לבית המשפט ולהורות על קיום המפגשים מצד האם ואף להטיל עליה קנס כספי. כאשר האב מפר מצידו את זמני השהות, האם רשאית לדרוש לצמצם את זמני השהות כדי לשמור על טובת ילדיה ובכך למנוע ממנו לחוות תחושות קשות כמו אכזבה ונטישה.

קבלת החלטה על משמורת ילדים

הליך הגירושין מכל היבטיו, יכול להתנהל בהסכמה הדדית או במאבק משפטי שלתוכו תיכנס סוגיית המשמורת. כאמור, חזקת הגיל הרך לא מספקת לאב מרחב תמרון ולכן אם אין נסיבות שמונעות זאת, האם תהפוך למשמורנית והאב יקבל זמני שהות. כאשר המשמורת משותפת, בני הזוג יכולים לקבוע לעצמם את חלוקת הזמנים ולהגיש אותה לאישור בית המשפט.

לעניין קבלת ההחלטה, חשוב להדגיש כי משמורת מלאה היא מצב שבו יש הורה אחד שנושא בנטל גידול הילדים: הילדים מתגוררים עמו בביתו, ההורה מחויב לדאוג לצרכיהם ולטפל בהם. ההורה השני מחויב למפגשים מכוח זמני השהות.

קביעת דמי מזונות

כמובן שאופן המשמורת, אם זו משמורת מלאה או משמורת חלקית, ישפיע בצורה ישירה על גובה המזונות מצד ההורה שאיננו משמורן, אם כי כאשר הילדים בוגרים יותר (בקבוצת הגיל שמעל 6 שנים והלאה), ניתן להחליט על חלוקה בתשלום המזונות משני ההורים. כמו כן, בתי המשפט בשנים האחרונות פוסקים יותר ויותר על חלוקה בדמי מזונות בין שני ההורים, כל עוד שניהם משתכרים בסכום דומה ובוחרים במשמורת משותפת.

דמי המזונות משולמים לאור סוגיית המשמורת, בדרך כלל לאם ומטרתם היא לסייע בכלכלת הילד והשתתפות בהוצאות הגידול שלו. דמי מזונות כוללים צרכים הכרחיים כמו מזון, חינוך, לינה, טיפול רפואי, ביגוד והנעלה וכד'. אם הגירושין בבית דין רבני, הסכום יכלול גם דיני צדקה. דיני צדקה נועדו לשמור על רמת החיים של הקטינים, אליה הורגלו בעת נישואי ההורים.

הוצאות נוספות שנדרשות הן אלו שמתחלקות בין שני ההורים. אלה הוצאות כמו בילויים, טיולים, שיעורים פרטיים, חוגים וכדומה.

הגשת ערעור על החלטת המשמורת בבית המשפט

הורה שלא מרוצה מהכרעה בסוגיית המשמורת בתיק הגירושין שהתנהל, רשאי לערער על כך מול ערכאת בית המשפט שבו התיק התנהל: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. את הערעור בבית הדין הרבני יש להגיש עד 30 ימים ממתן פסק הדין. את הערעור בבית המשפט לענייני משפחה יש להגיש עד 45 ימים ממתן פסק הדין.

מכיוון שבערעור יהיה צורך לשכנע את השופט מדוע הסדר המשמורת שנקבע איננו מתאים או שפוגע בטובת הילדים, חשוב לפעול מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יוכל להנחות אתכם כיצד לפעול בנושא, ליידע אתכם לגבי זכויותיכם ולפרוש בפניכם כל אפשרות מתאימה למצב ולנסיבות הקיימות.

עורכת דין מקצועית תפעל למענכם בסוגיית המשמורת

עורכת הדין אסתר שלום המתמחה בדיני משפחה, גירושין וירושה ומשמשת גם כמגשרת. אסתר שלום מזמינה אתכם להיפגש במשרדה ולהתייעץ בנוגע לכל סוגיה הנוגעת לגירושין ובפרט לגבי משמורת על הילדים. לעורכת הדין הכשרה מתאימה וניסיון עשיר בנושא ותוכל לסייע לכם להשיג את מבוקשכם בתהליך מקצועי, רגיש ומסור, שאיננו מתפשר בעבורכם על התוצאה הרצויה.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן