סידור גט בבית הדין הרבני

סידור הגט מצוי בלב ליבו של הליך הגירושין, שהרי באמצעותו בא על סיומו קשר הנישואין מבחינה הלכתית ובני הזוג יהיו חופשיים להינשא לאחרים. בשונה מיתר ענייני הגירושין, הנמצאים רובם בסמכות מקבילה של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, סידור הגט מצוי בסמכותה הבלעדית של הרבנות.

הסמכות למתן גט -

אחת הסיבות למורכבותו של הליך הגירושין או הליך גירושין אזרחיים היא קיומה של סמכות מקבילה בין שתי ערכאות שונות מאוד: בית הדין הרבני מחד ובית המשפט לענייני משפחה מאידך. אולם לבית הדין הרבני נתונה הסמכות הבלעדית בעניין סידור הגט. על כן, יש להגיש תביעת סידור גט בבית הדין הרבני

ובמסגרתה, יש להוכיח כי מתקיימת אחת או יותר מן העילות ההלכתיות לגירושין. נציין כי בהעדר סרבנות גט והסכמה לגט משני הצדדים ואם בידי בני הזוג הסכם גירושין, יוכלו להגישו יחד עם תביעת הגט ולהביא לסיומו של ההליך ביניהם.

 

אולם, אם קיימת מחלוקת בין הצדדים בענייני הגירושין, עליהם יהיה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרתה ינסו לגבש הסכמות במסגרת הליך גישור חובה כמתחייב מהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. אם זה לא צלח, יוכלו בני הזוג לבחור האם לפנות לערכאות המשפטיות להמשך ניהול הליך הגירושין, או להמשיך ולנסות להידבר בדרך של פשרה במסגרת גישור פרטי.

הליך גירושין

נהוג לחשוב כי סידור גט בבית הדין הרבני נועד רק לזוגות אשר נישאו דרך הרבנות ומבקשים עתה להתגרש. אולם למעשה, כל עוד בני הזוג יהודים, עליהם יהיה להתגרש בבית הדין הרבני גם אם נישאו בנישואים אזרחיים. יש מן הפרדוקס במצב זה משום שלא ניתן להינשא אזרחית בישראל. על כן, בני זוג המבקשים למסד את הקשר ביניהם באופן הזה יידרשו לטוס למדינה אחרת ובחזרתם, להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי.

 

עם זאת, בבואם להתגרש, למרות כי לא נישאו ברבנות, יהיה עליהם להתגרש דרכה. החריג לכך הוא מצב שבו לשני הצדדים אין רצון להינשא בעתיד בנישואים דתיים. במצב שכזה, הם רשאים להתגרש במדינה בה נישאו הליך גירושין אזרחיים, לשוב ארצה ולהירשם במשרד הפנים כגרושים. כמובן כי גם בנישואים אזרחיים, נדרשים בני הזוג לטפל בכל הסוגיות המשפטיות שהתעוררו אגב הגירושין, קרי, חלוקת הרכוש והסדרת משמורת ומזונות הילדים.

התופעה של

עבור חלק לא קטן מהאוכלוסייה, צמד המילים סידור גט בבית הדין הרבני נושא בחובו כאב גדול עקב היותם קורבן לסרבנות גט. למה הכוונה? ובכן, הכלל הוא כי גט חייב להינתן בהסכמת הבעל והאישה ועל כן אם אחד מהם מסרב להתגרש, בית הדין הרבני לא ייתן גט. הדעה הרווחת היא כי עיקר מקרי הסרבנות הם מצד גברים, אולם הנתונים של השנים האחרונות מעידים כי ישנו מספר שווה של סרבני וסרבניות גט ובשנים מסוימות יש אף יותר סרבניות מסרבנים.

 

לסרבנות גט יש השלכות שונות על נשים וגברים. עבור האישה, היא מנועה על פי ההלכה מניהול זוגיות חדשה ואם תיכנס היא לקשר חדש, היא יכולה לאבד את זכאותה למזונות. כמו כן, אם תביא לעולם ילד מגבר שאינו בעלה, היא מסתכנת בכך כי הוא יוכרז כממזר. ההשלכה של סרבנות גט על הדבר היא בעיקר כלכלית, משהוא נדרש בדרך כלל, באופן אבסורדי, להמשיך לשלם מזונות אישה כל עוד לא ניתן גט, אשר האישה היא זו המונעת אותו. נציין כי בית הדין הרבני רשאי לנקוט בסנקציות שונות נגד סרבני גט, אך אינו שש לעשות כן ובכך תורם לתופעה בעייתית זו.

זקוקים לסיוע? זה הזמן ליצור איתי קשר
או חייגו עכשיו: 052-970-6731

סידור גט בבית הדין הרבני –

בית הדין הרבני, שהנו בעל סמכות ייחודית בסוגיה זו.

כן. בן הזוג המגיש את התביעה לגט, רשאי לכרוך בה את נושא חלוקת הרכוש, משמורת הילדים ומזונות לעניין השבת הוצאות בלבד.

טקס הגט כולל שלושה שלבים. הראשון הוא בירור שמות בני הזוג לפני רישומם על הקלף, היות שטעות במי מהשמות מבטלת את תקפות הגט. השלב השני הוא ביטול מודעות שהנו מעין הצהרה של הבעל כי אם עשה דבר מה שיכול לפגוע בתוקפו של הגט, הרי זה מבוטל. השלב השלישי הוא כתיבת הגט ומסירתו.

זהו המינוח המשפטי למצב שבו אחד מבני הזוג, הבעל או האישה, מסרבים לתת או לקבל גט. על פי ההלכה, גט חייב להינתן בהסכמה ולכן, כאשר אחד הצדדים מסרב, הוא כולא את בן או בת הזוג בתוך קשר הנישואין. נציין כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לנקוט בסנקציות נגד סרבני גט, אשר מטרתן להניעם מן הסירוב.

כן. כל עוד מדובר בבני זוג יהודים, בעל ואישה, אזי גם אם הם נישאו בנישואים אזרחיים, בבואם להתגרש, יפנו הם לבית הדין הרבני לצורך סידור הגט. 

זקוקים לסיוע? זה הזמן ליצור איתי קשר
או חייגו עכשיו: 052-970-6731