הדמיות בסיפור כולו שונו וכל קשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט.
והפעם סיפורינו יעסוק במקרה אלימות של לקוחה שנרמסה שנים והזכות שלי ללוות אותה במסע החוצה לאור ולחופש וכמובן חופש כזה שצדק משפטי בצידו:
מיה ישבה על ספסל העץ בלובי בית המשפט, לוחצת חזק על ידיה הרועדות ואני עו"ד שלה לצידה לא עוזבת, מעודדת ומחזקת אותה, כשאני יודעת שמפה הדרך היחידה היא לכיוון אחד- החוצה אל החופש והשלווה.
"את בסדר"? שאלתי את מיה.
"לא יודעת," לחשה. "אחרי כל השנים האלה… אני באמת יכולה לנצח?" "אני מתה מפחד לראות אותו"
"מיה, תזכרי שזה לא רק ניצחון, את מתחילה מחדש ולי יש את הזכות ללוות אותך בתהליך הזה ואעשה זאת על הצד הטוב ביותר על מנת שתוכלי להעניק את הטוב ביותר עבורך ועבור הילדים שלך בדיוק כפי שמגיע לך, פיצוי על סבל מתמשך של שנים!!"
אבל מדוע להתחיל מהאמצע ? ניגש ישירות אל ההתחלה:
ההתחלה הייתה מזהירה ונוצצת:
מיה הכירה את אורי בגיל 25. הוא היה מקסים, כריזמטי – האיש שהיא חלמה עליו והקסים את חברותיה ואת משפחתה. היא הייתה גאה בו על כישוריו החברתיים להתערות ולהתחבב על כולם בקלות ובטבעיות, כאשר לה הייתה זו משימה לא פשוטה,
החיוך שלו היה סמך ההיכר שלו, והביטחון העצמי הקול הבוטח והסמכותי תמיד שיוו לו הילה של מצליחן ומוביל, כאשר היה קוטע אנשים או מבטל את דבריהם, היה הדבר נראה טבעי ומתבקש הרי הוא יודע ובסך הכל מאד חברותי ויש לו מעגל חברים רחב מאד.
למרבה הצער, ככל שחלף הזמן והקשר בין בני הזוג הלך והתהדק, הקסם הפך לכלא.
זה התחיל בביקורת תמידית, אחר כך בהשפלות לגבי אופייה האיטי והמעכב, יכולת ההקשבה ויכולת הכלת דעה של מי שחושב אחרת ממנה הפכה לחולשה, תמימות וטיפשות כשהעזה לחשוב אחרת ממנו או להציע זוויות ראיה אחרות היא נתקלה תמיד בביטול נחרץ כשלקינוח הייתה מסתננת קללה, הקטנה "בצחוק" ולבסוף גם באלימות פיזית.
במשך שבע שנים מיה הייתה נשואה לאורי וצל הפחד והבושה ליווה אותה באופן מתמיד.
כל ניסיון להיפרד נתקל באיום: "את לא תעזבי אותי, מי ירצה אותך בכלל ועוד עם ילדים"?
"אני אדאג שלא תראי את הילדים בחיים". ועוד שלל איומים, שאורי כמו שכבר הספיקה מיה להכיר, איומים של אורי מתממשים!
אבל ברגע אחד של בהירות – היא הבינה שהיא לא יכולה להמשיך כך, הרעיון התבשל בתוכה, אך בשל הבושה והפחד, לא העזה לפנות להתייעץ עם חברים/ משפחה ולכן חיפשה עורך דין לענייני משפחה וכך היגיעה אלי.
לאחר שמיה הרגישה שהיא מסוגלת לסמוך עלי והבינה שחל חסיון על כל מה שתספר לי יצאנו לדרך משותפת!
התיק של מיה היה תיק חזק!
מתברר שראיות לאלימות שספגה היו למכביר, עקב התעללות יום יומיות, עליהן לא אוכל להרחיב וכך גם לגבי האסטרטגיה המשפטית (שישמרו ביני לבינה)
בשל אותן ראיות שהצגנולבית המשפט מיה קבלה צו הגנה מיידי – באמצעותו אורי הורחק מהבית ונמנע ממנו ליצור איתה קשר, כך שהשפעתו הרעילה והמאיימת הוסרה ומיה הייתה מסוגלת להתפנות לתהליך רגשית, מנטלית ופיזית, כך גיבשנו את התיק והאסטרטגיה המשפטית, והגענו ליום הדיון בו החל סיפורינו-
מיה נכנסה לאולם בית המשפט כשאני לצידה, מעברו השני של אולם בית המשפט, אורי ישב עם עורך דינו, פניו חתומות אך עיניו רושפות זעם כשהוא מנסה לתפוס בעיניו את מבטה אך, ללא הצלחה.
מיה הנרגשת היטיבה לשמור על קומה זקופה ולהתרכז בדבר אחד : הרגע הזה שבו עתידה ועתיד ילדיה – יוכרע.
טענות ההגנה של אורי: ניסיון לשלוט בנרטיב
עורך דינו של אורי ניסה להציג תמונה הפוכה:
מיה הוציאה צו הגנה, היא התנכרה לי וזו פעם ראשונה שאני רואה אותה מאז היא גם מונעת ממני לראות את הילדים זו אלימות לכל דבר!!
"אין הוכחות לאלימות " טען עורך דינו של אורי כשהוא מנסה להקטין את חלק מהראיות שהוצגו לבית המשפט ולצייר את תלונותיה כהגזמה, כאשר גם בבית המשפט שמר על גישה מקטינה ומאיימת, רק שבית המשפט אינו החיים שבחוץ והפעם האסטרטגיה הזו שימשה רק לרעתו וחיזקה בעיני בית המשפט את התנהגותו הפוגענית.
"המניע שלה להשתלט על כל רכושי" – טען עורך דינו כשאר הוא מבטל את חלקה של מיה מבלי להניד עפעף, "הדרישות שלה אינן מוצדקות ומופרכות, ואם נסכים על חלוקה המקסימום שאאפשר זה איזון משאבים רגיל" . שכן היא אישה פשוטה עובדת שכירה שרוב היום משחקת בבית עם הילדים…. ואילו אני תמיד הייתי הדומיננטי והמוביל, אני עובד ונמצא מחוץ לבית מסביב לשעון ללא הפסקה .
היא אפילו לא יודעת מה מספר החשבון ואין לה כרטיס אשראי, גם הרכב אצלי ומה חלקה? לחבק ילדה בוכה ולתלות כביסה….
האסטרטגיה המשפטית של מיה: נצמדנו לעובדות והראיות המשפטיות
הוכחנו אלימות פיזית ומנטלית (שלא המקום לפרט אודותיהן כאן) ואף אלימות כלכלית (שהתכתבה עם מילותיו של אורי בעצמו כפי שטען בבית המשפט .) הצגנו היסטוריית חשבונות בנק והוכחנו שאורי שלט בכלכלת המשפחה, לקח את כל ההכנסות של מיה, שסמכה עליו והותיר אותה תלויה בו.
- זמני השהות של האב הוגבלו לפי החלטת בית המשפט בשל חוות דעת וראיות שהצגנו, שכן האלימות של אורי ננקטה גם כלפי הילדים והראיות העידו על נזק נפשי שלהם כתוצאה ישירה מהתנהגותו המאיימת והקשה.
- בקשתי לחרוג מחלוקת רכוש שוויונית – סעיף 8 לחוק יחסי ממון
- בחוק הישראלי, חלוקת הרכוש נעשית באופן שוויוני, אך ניתן לסטות מהכלל במקרים של אלימות כלכלית ופיזית.
- הצגנו לבית המשפט תקדימים משפטיים בהם בית המשפט העניק לאישה חלק גדול יותר מהרכוש בשל מצבה הכלכלי הירוד שנגרם מהשליטה של הגבר.
- דרשתי שמיה תקבל 75% מהרכוש ולא רק 50% – כולל הדירה, החסכונות והרכב.
- פסיקת מזונות מוגדלים בשל התנהלות האב.
- למרות שאורי טען שהוא "לא יכול לשלם הרבה", הצגתי לבית המשפט תלושי שכר ועדויות לכך שהוא מסתיר הכנסות.
- בהתאם לפסיקות האחרונות בתחום דיני המשפחה, בית המשפט פסק למיה מזונות ילדים מוגדלים, כולל השתתפות בעלויות חינוך ובריאות.
- נוסף על כך, נפסקו מזונות אישה זמניים עד שתתייצב כלכלית.
🏆 הזכויות והרווחים של מיה – ניצחון היסטורי
📜 אחרית דבר פסק בית המשפט:
✅ משמורת מלאה – הילדים יישארו עם מיה, ולא ייאלצו לפגוש את אביהם אם יחושו מאוימים.
✅ מגבלות חמורות על הסדרי ראייה – כל מפגש יתקיים במרכז קשר, תחת פיקוח.
✅ 75% מהרכוש נפסק לטובת מיה- לאור הוכחת האלימות הכלכלית, בית המשפט קבע כי אורי לא זכאי לחצי מהנכסים.
✅ פיצוי בגין עוגמת נפש – בנוסף למזונות, נפסקו לטובתה 50,000 ש"ח פיצויים על הנזק הנפשי שספגה.
✅ צו הרחקה קבוע – הצו מגן על מיה כך שכל ניסיון מצידו של אורי ליצור קשר עימה יוביל לסנקציות חמורות.
אני אשאיר לנו את הרגעים שלאחר פסק הדין ואת ההתרגשות וחוסר האמון של מיה על כך שהכל הסתיים ומעבר לציפיותיה שהייתה יכולה לדמיין,
בדבר אחד אני בטוחה ההזדמנות הזו הייתה עבור מיה לידה מחדש.
אני אספר לכם בסוד שהצלחתי לזהות בעיניה הנוצצות נחישות חדשה ולי זה ברור- מהיום מיה הולכת להכתיב הסיפור שלה בעצמה.
📢 אם את/ה חווה אלימות במשפחה – יש לך זכויות משפטיות! אל תוותר/י עליהן. דע/י אותן, ממש כאן מעבר לקליק נמצא מי שיילחם עבורך!
