סרבן גט

סרבן גט

הדין העברי שמתיר נישואין בין גבר ואישה יהודיים, קובע שעל הגבר לספק לאשתו גט מרצונו אם בכוונת בני הזוג להתגרש. כאשר הגבר מסרב לכך, החוק יכול להטיל עליו סנקציות אפשריות. כל מה שרציתם לדעת על גבר סרבן גט והדרכים לפתרון הבעיה:

גירושין בהלכה היהודית

מדינת ישראל מסדירה את הנישואין והגירושין בין זוגות יהודיים על פי ההלכה היהודית. הלכה זו מציינת היתרים ואיסורים כמו האיסור על חיתון כהן עם אישה גרושה או נישואין בקרב נשים עגונות. ולכן כדי שתביעת הגירושין בבית הדין הרבני תתקבל, על התובע או התובעת להוכיח את אחת מעילות הגירושין שקבעה ההלכה: בגידה, סירוב קיום יחסי אישות, הסתרת מצב רפואי וכו'.

כאשר עילת הגירושין מוכחת, בני הזוג יעברו תהליך גירושין הכולל טקס גירושין. תהליך זה מחייב במתן גט מצד הבעל לאשתו וכעת בית הדין הרבני הוא זה שמוסמך לאשר את הגירושין ולתת בנושא פסק דין.

סרבנות גט והשלכותיה

אם אחד מבני הזוג מסרב לתת את הגט, הוא למעשה גורם לעצירת ההליך והתופעה הנפוצה הזו מוכרת גם במונח סרבנות גט. סרבן גט או סרבנית גט עושים זאת משום שהם אינם מעוניינים לפרק את נישואיהם, אך ישנם מקרים רבים שבהם מדובר במנוף לחץ על הצד השני כדי שיוותר על משמורת הילדים או רכוש מסוים. כמו כן, סרבנות הגט מונעת לא פעם מדחף לנקום בבני הזוג.

כל עוד הסרבנות בעינה, בני הזוג עדיין נחשבים לנשואים כך שלא ניתן לחלק ביניהם רכוש על פי חוק יחסי ממון. למרות שבתקופה זו משלם הגבר מזונות אישה עד שיחליט לתת גט, היא עדיין לא יכולה ליהנות מעצמאות כלכלית מוחלטת ונחשבת לעגונה.

כיצד סרבן גט עשוי להשפיע על חיי אשתו?

סרבן גט מונע מהאישה את האפשרות להיכנס לקשר זוגי חדש. אם היא בכל זאת תעשה זאת, היא תוכרז כמורדת ואז תנושל מהכתובה והתחייבויותיה. מסורבת גט לא תוכל גם להינשא לאדם אחר משום שהיא נחשבת לנשואה עדיין וזאת על אף העובדה שהיא ובעלה כבר מתגוררים בנפרד ואינם מקיימים יחסי אישות.

אם למסורבת הגט יוולד ילד מגבר אחר, הוא ייחשב על פי חוקי ההלכה לממזר וייאסר בחיתון. יתרה מזאת, אמו לא תוכל להינשא לגבר שניהלה עמו קשר זוגי בתקופת סירוב הגט, גם לאחר שהוא ניתן.

הטלת מגבלות וסנקציות על סרבני גט

בתי הדין הרבנים מוסמכים להטיל סנקציות שונות על סרבן גט כדי לאלץ אותו לתת גט, בין היתר על ידי מתן פסק דין המחייב את מתן הגט. חוק זה חל על נשים ובאותו האופן. כדי להפעיל הגבלות וסנקציות אפשריות, על המסורב/ת להגיש בקשה לבית הדין הרבני והוא בעל הסמכות לחייב בגט ובהטלת סנקציות מתאימות, אך רק אחרי שישמע את טענותיהם של שני הצדדים שיוזמנו לדיון.

בין ההגבלות השונות לסרבן גט קיימים צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעה מלקבל או להאריך תוקף של דרכון, מניעה מלקבל, לחדש או להחזיק ברישיון נהיגה, הגבלת האפשרות לעסוק במשרה ציבורית או במקצוע המוסדר לפי דין כמו רופא, עורך דין או רואה חשבון, עיקולי מקרקעין ומיטלטלין, עיקולים על קצבאות או גמלאות, הגבלת חשבון הבנק ואף הקפאתו, הפיכת חשבון בנק למוגבל ועוד.

אם סרבן הגט שוהה במעצר או מאסר, יכול בית הדין לשלול ממנו חופשות מיוחדות, ביקורים, קבלה ושליחת מכתבים (למעט ניירת משפטית מעורך דינו), מניעת ביקורי ילדים קטינים למרות שנקבעו בעניינם הסדרי ראייה, מניעה מהחזקת חפצים אישיים בתא (למעט אלו הנדרשים לשמירה על בריאות או הגנה משפטית), מניעת רכישה של מצרכים בתוך הכלא, תעסוקה בשכר ואפשרות השחרור על תנאי בניכוי שליש.

ישנם מקרים שבהם אפשר גם להשית מזונות עונשיים, בדרך כלל אם העיכוב במתן הגט הוא גדול. מצבים אלו הם בין היתר פתח להגשת תביעת נזיקין בגין סרבנות גט וקבלת פיצוי על הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו מהמצב.

בכל מקרה של סרבנות גט, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בגירושין וצבר ניסיון גם לעניין סרבנות וסרבני הגט. עורך הדין יוכל להנחות אתכם כיצד לפעול לאור נסיבות המקרה הספציפי ולשמור על הזכויות של הלקוח/ה שלו גם בעת נקיטה בדרכי הפעולה המשפטיות עד למתן פסק הדין.

תביעת נזיקין בגין סרבנות גט

כאשר סרבן גט מחליט להימנע ממתן הגט ובכך מעכב עוד ועוד את הליך הגירושין, הוא מקים בכך עוולה ברת פיצוי למסורב. פיצוי זה משקף גישה משפטית שלפיה גם אם עדיין יש דין ודברים בין בני הזוג ועדיין קיימות להם מחלוקות שונות, אין הצדקה למי מביניהם "לכלוא" את הצד השני בתוך חיי נישואין בהם הוא אינו חפץ יותר.

כיום עוולה זו נהוגה בכל בתי המשפט לענייני משפחה כעוולה נזיקית, גם במקרים שבהם בית הדין הרבני נמנע מחיוב הבעל סרבן גט לספק את הגט. בית המשפט לענייני משפחה בודק את מהותו של הסרבן גט: האם מדובר בסרבן גט על פי כל נסיבות המקרה, גם בלעדי העובדה שבית הדין הרבני חייב במתן גט במקרה זה? שאלה זו מוכיחה עד כמה בית הדין הרבני איננו תנאי קובע להצלחתה של תביעת הנזיקין נגד סרבן גט.

המשפחה של בעלי משדלת אותו שלא לתת גט. מה לעשות?

חשוב לזכור שישנם מקרים שבהם המשפחה של אחד הצדדים היא זו שמנסה לשכנע בעמידה על סירוב מתן גט ולכן כל עוד יש קרובי משפחה המסייעים לסרבנות להימשך, ניתן לתבוע גם אותם. ישנן מספר החלטות מבית המשפט למשפחה שבהן קרובי המשפחה של הבעל סרבן גט שידלו אותו להימנע ממתן גט וסייעו לו לדבוק בסירובו ולפיכך חויבו גם הם בפיצויי נזיקין.

פיצוי גדול שמתאפשר גם בדיעבד

הבסיס המשפטי של תביעת נזיקין לא נוגע לנתינת הגט, אלא רק לנזק שנגרם במהלך תקופת הסירוב ע"י סרבן גט. מכלל אצבע זה ניתן להבין שככל שתקופת הסירוב הייתה גדולה יותר, כך הפיצוי הכספי יהיה גדול יותר. יחד עם זאת, ניתן לראות שאת תביעת הנזיקין אפשר להגיש גם אחרי שהגט כבר ניתן ואפילו כאשר המסרב נפטר וכנגד עזבונו.

סרבנות גט בקרב נשים

תופעת סרבנות הגט איננה טיפוסית לגברים בלבד והיא קיימת גם אצל נשים, שמסרבות לקבל מבעליהן גט ובכך מאלצות אותם להישאר בנישואין חרף רצונם.

ומה לבתי המשפט לענייני משפחה יש לומר בנושא? בפסיקות שונות עולה שסרבנות היא עילת נזיקין שתקפה גם לנשים סרבניות ולא רק לסרבן גט, כך שהן יחויבו לשלם פיצויים בגין אותה העוולה ובאותו המטבע. חשוב לדעת שפסיקת הפיצויים עשויה להתרחש גם אם הבעל קיבל היתר לשאת אישה חדשה, כך שהסרבנות לא בהכרח מונעת נישואין שניים (לפחות לא מבחינה פורמלית).

יחד עם זאת, בתי המשפט מתחשבים בעובדה שהנזקים שנגרמים לגברים מסורבים הם נמוכים יותר מאלו של המסורבות בעת קביעת סכום הפיצויים הסופי.

אל תטפלו בסוגיית הגט ללא עורך דין מתאים!

אם את או אתה נחשבים למסורבי גט, או אם בית המשפט כופה עליכם את הגט על אף שלא מוצו ביניכם כבני זוג כל האפשרויות להסדרת היחסים, פנו לעורכת הדין אסתר שלום ותאמו פגישה בה נוכל לבחון יחד את המקרה ולהציע מספר אפשרויות פעולה מתאימות. עורכת הדין מתמחה בדיני משפחה והליכי גירושין ותפעל למענכם במקצועיות ומסירות, תוך חתירה לתוצאה משביעת רצון.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן