צוואה בחיים הינה מסמך שבמסגרתו המצווה קובע מראש הוראות לגבי הטיפול הרפואי שהוא מבקש לתת לו. זה במקרה שבעתיד הוא ייקלע למצב סופני, חשוך מרפא, ויוגדר כ-"חולה הנוטה למות". הוראות ניתנות עוד בהיותו בהכרה מלאה וצלול בדעתו. בנסיבות שבהן עקב מצבו הוא לא יהיה כשיר להביע את רצונו לגבי הטיפול הרפואי בו.
כלומר, צוואה רגילה עוסקת במתן הוראות לגבי אופן חלוקת רכושו של האדם לאחר מותו. כנגד, צוואה בחיים עוסקת במתן הוראות לגבי הטיפול הרפואי שיינתן לאדם בעודו בחיים. אך במצב סופני ובלתי צלול בדעתו.
המקור החוקי לעריכת צוואה בחיים מעוגן בחוק החולה הנוטה למות, תשס"ו-2005.
חוק החולה הנוטה למות
חוק זה מכיר בזכותו של חולה הנוטה למות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי, או להפסיק מתן טיפול רפואי שכבר החל להינתן לו. מדובר בטיפולים מאריכי חיים. כגון חיבור למכונת הנשמה, חיבור למכונת דיאליזה, ביצוע פעולות החייאה (לרבות על ידי מתן שוק חשמלי או חיבור צינור לקנה הנשימה), ועוד.
"חולה הנוטה למות" הינו חולה שרופא אחראי מוסמך קבע לגביו שהוא שסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא. נקבע כי תוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים. (סעיף 8(א) לחוק).
החוק קובע שבמידה שהחולה הנוטה למות הינו במצב כשיר, כלומר, בהכרה מלאה וצלולה, ומסוגל ולהביע את רצונו לגבי הטיפול הרפואי שיינתן לו, אזי יש לכבד את דעתו.
בנוסף, החוק מעניק לכל אדם את האפשרות לקבוע מראש כיצד הוא יטופל במקרה שבעתיד הוא יהפוך לחולה הנוטה למות. הוראות ניתנות בהיותו עדיין במצב כשיר וצלול וטרם הגיעו לאי כשירות לצוות. כל זה מחשש שבעת הרגע יהיה במצב לא כשיר להביע את רצונו בעניין זה.
לשם כך ניתן לערוך מראש מסמך שמכונה "הנחיות רפואיות מקדימות". לחילופין לתת יפוי כח למיופה כח שיחליט במקומו האם יינתן לו טיפול רפואי או לאו במקרה כזה או לשלב בין ההנחיות המקדימות ליפוי הכח.
נוסח הטופס
נוסח טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות מופיע בתוספת הראשונה לחוק. במסגרת טופס זה נותן ההנחיות יכול לקבוע האם להימנע מלתת לו טיפול רפואי שנהוג בישראל במקרה שיוגדר כחולה הנוטה למות. או שהוא מורה לתת לו במקרה כזה טיפול רפואי מאריך חיים. זאת גם בניגוד להמלצת רופא. עליו למלא את המסמך רק לאחר שהוא קיבל מרופא מידע רפואי שדרוש לו באופן סביר לשם מתן ההנחיות הללו.
נוסח טופס יפוי הכח מופיע בתוספת השניה לחוק. במסגרת טופס זה מייפה הכח יכול למנות מיופה כוח שיהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לו אם יהיה חולה הנוטה למות. אף לפרט את הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח להחליט במקומו כאמור. ניתן גם למנות מחליף למיופה הכח. זה למקרה שמיופה הכוח לא יוכל למלא במועד הנדרש את תפקידו או יסרב לעשות כן. אם בייפוי כוח קיימת התייחסות למצבים רפואיים מסוימים או לטיפולים רפואיים מסוימים, על המייפה לקבל מידע רפואי לגבי מצבים אלו.
מהם הכללים לגבי עריכת צוואה בחיים
- כשירות. כדי להכין מסמך צוואה בחיים על המצווה למלא אחר כל תנאי הכשירות המצטברים הבאים. מלאו לו 17 שנים; הוא מסוגל להביע את רצונו; הוא לא הוכרז פסול דין; והוא לא הוצא מחזקת הכשרות שקבועה בסעיף 6 לחוק, אשר קובעת שחזקה על אדם שמלאו לו 17 שנים ושלא הוכרז פסול דין, שהוא כשיר מבחינה הכרתית, שכלית ונפשית לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו. זה מתוך הבנה, שיקול דעת, ורצון חופשי.
- רצון חופשי והבנה מלאה. חשוב להקפיד שהמצווה יחתום על מסמך הצוואה בחיים. חשוב שידרוש מימוש צוואה מתוך הבנה ושיקול דעת מעמיק. וכן מתוך רצון חופשי ועצמאי, ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, או אחר.
- עדים. על המצווה לחתום בחתימת ידו על גבי מסמך הצוואה בחיים. זה בפני שני עדים שאינם קרובי משפחה שלו מדרגה ראשונה. עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר לגבי המצווה, ושאינם מיופה כוח. שני העדים יאשרו אף הם באותו מעמד בחתימת ידם על גבי המסמך שהמצווה חתם עליו בפניהם.
- תוקף. תוקף מסמך הצוואה בחיים הינו ל-5 שנים ממועד חתימתו. ניתן להאריך את תוקפו לתקופות נוספות. אורכו של כל תקופה לא תעלה על חמש שנים. זאת באמצעות טופס ההארכה שמופיע בתוספת השלישית לחוק.
הפקדת מסמך הצוואה בחיים במשרד הבריאות
לאחר עריכת מסמך הצוואה בחיים ניתן לשלוח אותו להפקדה במאגר המידע של המרכז להנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות. המשרד נמצא ברחוב ירמיהו 39 בירושלים.
יש לשלוח את המסמך בדואר רשום, ובצירוף צילום ברור של תעודת הזהות כולל הספח שלה.
הפקדת מסמך הצוואה בחיים במאגר של משרד הבריאות איננה חובה, והיא אינה מהווה תנאי למתן תוקף למסמך הצוואה בחיים ולהוצאת צו קיום צוואה בהמשך, אולם מומלץ לעשות זאת מאחר שרישום המסמך במאגר עשוי להקל על איתורו של בשעת הצורך של הרשומים בו. בנוסף, ההפקדה מעמידה לרשות הנרשמים מנגנון תזכורות תקופתיות לקראת פקיעת תוקף המסמכים. זאת בכל חמש שנים.
