ראיות דיגיטליות בגירושין: מה מותר לאסוף, איך להגיש, ואיך להגן על פרטיותכם

1. למה כולם מדברים על “ראיה דיגיטלית” בגירושין?

בעידן ה-WhatsApp, הענן והטיקטוק, רוב ההתנהלות הזוגית מתועדת בדיגיטל: הודעות, מיילים, רישומי GPS, עסקאות ביט ואפילו היסטוריית גלישה. כשסכסוך גירושין מתפתח, בני-זוג מנסים להוכיח בגידות, הברחת נכסים, אלימות או ניכור הורי באמצעות ראיות אלו. אלא שהחוק הישראלי קובע גבולות ברורים לאיסוף ושימוש בחומר דיגיטלי ומי שמפר אותם מסתכן בסנקציות פליליות ואזרחיות.

2. המסגרת החוקית בישראל

3. אילו ראיות דיגיטליות בדרך-כלל קבילות?

1. הודעות WhatsApp/SMS – כל עוד הצד המציג הוא אחד ממשתתפי השיחה או קיבלן מרצון.

2. תדפיסים בנקאיים דיגיטליים – מופקים באופן רשמי מהבנק/הבורסה; קבילים כחזקה מנהלית.

3. תמונות ומטא-דאטה – אם צולמו במקום ציבורי או נשלחו לבן-הזוג.

4. הקלטת שיחה טלפונית – מותרת כשהמקליט הוא אחד משני הדוברים.

זהירות: בית-המשפט ידרוש “שרשרת שמירה” (Chain of Custody) – הסבר רציף מי שמר על הקובץ מרגע יצירתו ועד ההגשה.

4. ראיות “בעייתיות” – מתי הן נפסלות?

• סקרין-שוט שהועבר ללא מטא-דאטה – עלול להיחשב ערוך.

• הודעת WhatsApp מקבוצה סגורה – אם המציג אינו צד לקבוצה, זו פגיעה בפרטיות.

• שיחות מוקלטות באמצעות Spyware – נחשבות האזנת סתר, לרוב נפסלות ואף גוררות כתב-אישום.

• איתור GPS סמוי – התקנת AirTag או מכשיר מעקב ברכב בן-הזוג = עבירה פלילית.

5. “חריג פסילת הראיה” – דוקטרינת הלכת יששכרוב

ביהמ״ש העליון קבע (ע״פ 5121/03) כי ראיה שהושגה שלא כדין לא תפסל אוטומטית; יישקל משקלן של:

• חומרת ההפרה;

• השפעת קבלת הראיה על ההליך;

• קיומן של ראיות “נקיות” נוספות.

לדוגמה, הקלטת זעם בן-זוג המסית ילדים נגד האם בבית – ייתכן שתתקבל כבעלת “ערך הגנתי גבוה” למרות פגיעה פרטית קלה (מיקום ציבורי, ללא ציפייה סבירה לפרטיות).

6. איך כותבים תצהיר ראיה דיגיטלית נכון?

1. תיאור מקור – “ההודעה התקבלה במכשיר הסלולר שלי מספר XXXX”

2. פירוט שרשרת השמירה – העתקתי ל-PDF, העליתי לדיסק-און-קי, חתמתי בחתימה דיגיטלית.

3. תאריך ושעה מתוך מטא-דאטה ולא רק לפי צילום מסך.

4. אימות חוקר מחשבים – מומלץ בראיות קריטיות: “אני מאשר שהקובץ לא עבר עריכה (Hash MD5 XYZZ)”.

7. כלים לאיתור והצלת ראיות (לגיטימיים)

• Google Takeout / iCloud Export – שליפה חוקית של הנתונים מחשבון פרטי שלך (לא של בן-הזוג).

• Vault-Hunter – אפליקציית גיבוי הודעות מהמכשיר שלך בלבד.

• הפקת דו״ח פעילות בנק/אשראי – זימון גילוי מסמכים דרך ביהמ״ש.

• Digital Notary – החתמת קובץ בלוקצ’יין (Timestamp) למנוע טענות זיוף.

8. הגנה מפני ריגול דיגיטלי מצד בן-זוג כעוס

1. סריקת Spyware – אפליקציות כמו Certo Mobile או Lookout.

2. אימות דו-שלבי לכל החשבונות – במיוחד Gmail ו-OneDrive.

3. Factory Reset למכשיר חשוד – וריענון סיסמאות.

4. בדיקת רישום מכשירים מחוברים – WhatsApp Web | Google Security.

5. ייעוץ משפטי לפני מחיקה – אם קיים חשש שהבן-זוג יטען “השמדת ראיות”.

9. תביעות נזיקין בשל פגיעה בפרטיות

בן-זוג שצילם ללא רשות או חדר לנייד עשוי להיתבע בנזיקין:

• פיצוי סטטוטורי עד ₪50,000 ללא הוכחת נזק (ס' 29א לחוק הגנת הפרטיות).

• הוצאות ושכר טרחה.

• צו מניעה קבוע האוסר שימוש עתידי בחומר.

בפסק-דין תא”מ 48242-03-22 פלונית נ’ אלמוני (2024) פוצתה אשה ב-₪40,000 לאחר שבעלה התקין תוכנת “FlexiSpy” ותיעד שיחותיה עם עורכת-דין.

10. תפקיד עו״ד אסתר שלום

• לגיטימציה ופסילה – הערכת הסיכוי שראיה דיגיטלית תתקבל או תיפסל מראש.

• אסטרטגיית חשיפה – האם להגיש בקובץ מלא, סרוק או מוצפן; כיצד לחקור מומחה מטעם הצד השני.

• התמודדות עם ראיות “מורעלות” – בקשת פסילה, פסיקת הוצאות או הגשת תביעה נגדית בגין הפרת פרטיות.

• הנחיית לקוח – פרוטוקול סייבר אישי: איך לשמור תכתובות עם עו״ד חסויות, איך לאסוף חומר בלי להסתבך.

סיכום

ראיות דיגיטליות הפכו לכלי מרכזי בהליכי גירושין, אך איסופן דורש איזון עדין בין גילוי אמת לשמירה על זכויות יסוד. צילום או הקלטה לא-חוקיים עלולים לחזור כבומרנג ולהפוך מ-“קלף מנצח” לכתב-אישום. ייעוץ משפטי וטכנולוגי מוקדם, איסוף קפדני ושמירה על פרטיות כל אלה יבטיחו שהמידע הדיגיטלי יעבוד לטובתכם בבית-המשפט ולא נגדכם.