שינוי משמורת ילדים

כאשר זוג הורים נפרד, ניתן לקבוע את משמורת הילדים לפי שני סוגים: משמורת יחידנית מלאה, שבה הילדים גדלים דרך קבע אצל אחד ההורים (בדרך כלל האם) בעוד ההורה השני מקבל הסדרי שהות במהלכם הוא נפגש עם הילדים במועדים קבועים, כגון פעמיים במהלך השבוע וסופשבוע אחת לשבועיים, או משמורת משותפת, שבה שני הורים מחזיקים יחדיו במשמורת על הילדים, תוך חלוקה פחות או יותר שווה של זמני השהות. ניתן לקבוע את סוג משמורת הילדים בהסכמה הדדית של ההורים, ובמסגרת הסכם שיאושר על בית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין, או, בהעדר הסכמה כזו, באמצעות פסק דין שיכריע בעניין זה ויינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. שינוי משמורת ילדים – איך מתנהל התהליך?

בשונה מפסקי דין אחרים, ההחלטה לגבי משמורת הילדים בהליכי גירושין איננה החלטה סופית, וניתן לדון שנית בשינוי משמורת ילדים. למשל, שינוי משמורת ילדים יכול להיות מעבר ממשמורת מלאה של אחד ההורים למשמורת משותפת של שניהם, או מעבר ממשמורת משותפת של שני ההורים למשמורת מלאה של אחד ההורים בלבד. בנוסף, שינוי משמורת ילדים יכול לבוא על ידי ביטוי בשינוי הסדרי השהות ולמשל להקטין או להגדיל את מספר הימים והשעות שלהם, וכיו"ב.

מהו התנאי לשינוי משמורת ילדים

ניתן לשנות את משמורת הילדים בהסכם בין ההורים, שיאושר על ידי בית המשפט , או בפסק דין שיינתן על ידי בית המשפט, בהעדר הסכמה כזו.

לצורך שינוי משמורת ילדים, יש להוכיח בפני בית המשפט שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את שינוי משמורת הילדים, ומעל הכל תואם את טובת הילד. כלומר, לא מדובר בכל שינוי עובדתי שהוא, אלא רק בשינוי נסיבות מהותי ומשמעותי, שפוגע בילדים, ושבגללו צריך לשנות את המשמורת לגביהם. תנאי זה נקבע על מנת למנוע ככל הניתן זעזוע מיותר לילדים בעקבות שינוי המשמורת, ולאחר שהם כבר התרגלו לחיות בבית ההורה בעל המשמורת, ולסביבה הלימודית והחברתית שלהם. נטל ההוכחה בדבר קרות שינוי הנסיבות ביחס למצב הקודם, ושהוא משפיע לרעה על הילדים, מוטל על ההורה שמבקש את שינוי משמורת ילדים.

כדוגמא לשינוי משמורת ילדים, מדובר במקרה בו אחד ההורים מזניח את הילדים ואינו מטפל בהם כראוי, או שהוא נוהג בהם באלימות פיזית, או אלימות מילולית, או אלימות נפשית, או שהוא פיתח בעיות נפשיות חמורות, או כאשר ההורה בעל המשמורת המלאה עובר להתגורר בסביבת מגורים קשה ומוזנחת שפוגעת בילדים ובהתפתחותם, או לקהילה שדוגלת באורח חיים קיצוני ויוצא דופן מבחינה אידיאולוגית או דתית, וכדומה.

בנוסף, מדובר במקרה בו ההורה שאינו מחזיק במשמורת על הילדים, שהוא לרוב האב, מפר את הסדרי השהיה שלו עמם, ואינו מגיע למפגשים עמם במועדים שנקבעו לשם כך. במקרה כזה בית המשפט יכול להורת על צמצום הסדרי השהות שלו עם הילדים וגם על הגדלת מזונות הילדים שעליו לשלם. לחלופין, במידה שההורה שמחזיק במשמורת על הילדים, שהוא לרוב האם, הוא שמפר את הסדרי השהות, ומונע מהילדים להיפגש עם ההורה השני לפי הסדרי השהיה שנקבעו, בית המשפט יכול להגדיל את היקף הסדרי השהיה שלו עם הילדים, ולהקטין בהתאם את סכום המזונות שמוטל עליו.

יש אפשרות לשינוי משמורת ילדים גם כאשר יש הסתה מצד אחד ההורים, באופן לפיו הוא מסית באופן קשה את הילדים כלפי ההורה השני, וזאת במיוחד כשמדובר בהסתה קשה שמגיעה לכדי ניכור הורי.

שיקולים נוספים שיש להתחשב בהם בעת הדיון בשינוי משמורת ילדים

לצורך קבלת ההחלטה בשאלה האם לשנות את משמורת הילדים וכיצד, בית המשפט רשאי להסתייע בקבלת תסקיר סעד שייערך על ידי עובדת סוציאלית שתיפגש עם ההורים והילדים, תבחן אותם ואת נסיבות המקרה, ותמסור לבית המשפט את המלצתה בעניין זה. בית המשפט אינו מחוייב לקבל את המלצת תסקיר הסעד, אם כי לרוב הוא נוהג לקבלה.

בנוסף, על בית המשפט לשמוע את הילדים וללמוד מפיהם על רצונם בעניין משמורת הילדים, למעט במקרים חריגים, שבהם הוא הגיע למסקנה שעדיף שלא לשמוע אותם מאחר שהדבר עלול לפגוע בהם.

במידה שבית המשפט החליט לשמוע מהילדים על רצונם, עליו להיפגש עמם ללא נוכחות הוריו או באי כוחם. בנוסף, יש לתת לכל ילד הזדמנות להשמיע את רצונו בנפרד מאחיו, ככל הניתן, אם כי הוא גם רשאי להחליט לשמוע כמה אחים יחדיו. במהלך השיחה עם הילדים, השופט צריך לברר מהו רצונם, והאם המדובר ברצון אמיתי ואוטנטי שלהם, או שאולי הופעלה עליהם השפעה בלתי הוגנת בעניין זה.

לאחר שבית המשפט בירר מהו רצון הילדים, עליו גם להתחשב בו ככל הניתן, בהתאם לגילם ומידת בגרותם. באופן כללי, ככל שהילד מבוגר יותר, כך גם בית המשפט יטה יותר להתחשב ברצונו.

השפעת השינוי על מזונות הילדים

בהתאם להלכת בע"מ 919/15 שניתנה על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017, כאשר מדובר בילדים בני 15-6 אשר נמצאים במשמורת משותפת, ההורים שניהם צריכים לשאת יחדיו בכל הצרכים שלהם (ולא רק האב), וזאת בהתחשב ביחס ההכנסות הפנויות והיכולות הכלכליות של כל אחד מההורים ויחס חלוקת זמני השהות של הילדים, ולפי נסיבות כל מקרה לגופו.

כשם שההחלטה לגבי משמורת הילדים איננה החלטה סופית, כך גם ההחלטה בדבר גובה מזונות הילדים איננה בגדר החלטה סופית, וניתן לשנות אותה בכל עת שחל שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק זאת. קיים קשר ישיר בין משמורת ומזונות. לפיכך, במידה שחל שינוי מהותי במשמורת הילדים ובהיקף חלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים, ניתן לבקש לשנות ולעדכן בהתאם גם את גובה המזונות.

אם מדובר בסכום מזונות שנקבע לפני שניתנה החלטת בע"מ 919/15 ביולי 2017, לא ניתן לשנות את סכום המזונות באופן רטרואקטיבי רק בגלל שניתנה הלכה זו, והיא גם איננה מהווה שינוי נסיבות מהותי כשלעצמה שמצדיק את שינוי סכום הנסיבות, אלא יש להוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי מעבר לכך. כך נקבע בהלכת בע"מ 7670/18 שניתנה על ידי ביהמ"ש העליון ביום 20.1.2021.