תביעת גירושים עו״ד אסתר שלום עורך דין גירושין עורך דין דיני משפחה

מה חשוב לדעת לקראת תביעת גירושים

לא רבים יודעים זאת, אך בין הדין הרבני מוגבל לפסיקה בנושאי הגירושים ומתן הגט בלבד. בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה המשפטית הבלעדית המוסמכת בישראל לטיפול בתביעות גירושים בין בני זוג עם ילדים, אשר סמכויותיה כוללות בין היתר פסיקות בכל הסוגיות הרלוונטיות האלה והאחרות, כגון: משמורת, מזונות, זמני שהייה עם כל הורה וכדומה. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה הוא הגוף האחראי שתפקידו בין היתר:

  • לדון בכל סכסוך אשר נובע מהקשר המשפחתי בין כל הצדדים.
  • לדון בעיזבון של אדם
  • לדון בנושאי כמו אפוטרופסות
  • לדון בנושא האימוץ

אפשר למצוא את ההגדרה המדויקת עבור "בן משפחה" בסעיף השני להגדרות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"א-1995

הרגע בו החיים שלך משתנים בין רגע – הוגשה נגדך תביעת גירושים

מעטים מאוד המקרים בהם בני זוג נשואים, נפרדים בצורה הדדית, ללא תביעות וללא מלחמות. לצערנו זו המציאות. אולי התלבטתם יחד האם להתגרש או לא אך אם לא הגעתם להסכמה, תמיד יהיה את הצד היוזם שיעשה את הצעד המכריע ויקדם את עניין הגירושים הלכה למעשה.

יום אחד תתעוררו ובפתח ביתכם יעמוד שליח עם מספר מעטפות לבנות וגדולות, שבכל אחת מהן מחכה לכם חושך מצרים – תביעת גירושים, תביעת משמורת, תביעת מזונות וכו'. זה הרגע בו אתם מבינים שזה אמיתי ושזה באמת קורה ומאותו הרגע חייכם עומדים להשתנות.

לאחר שקיבלתם תביעת גירושים, מה הלאה? קודם כל לנשום, לשתות מים ולהבין שהרכבת יצאה מהתחנה וכנראה היא לעולם לא תחזור.

לא משנה כמה שנים חייתם עם מישהו או מישהי, במיוחד אם הבאתם יחד ילדים לעולם, הפרידה תמיד קשה ולא באה בקלות לאף צד ובטח לא לילדים. זה תקף במיוחד בגירושים עם ילדים קטנים ובכלל, כאשר יש ילדים בתמונה, התמונה שונה לגמרי מזו הקיימת עבור זוגות המתגרשים ללא ילדים.

עושים את הפעולות הנכונות וחוסכים כאב ועוגמת נפש – מתקשרים לעורך או לעורכת דין לענייני משפחה בלבד

דבר בסיסי שכל אזרח חייב להבין, בוודאי הורה שמוגשת נגדו תביעת גירושים בבית המשפט לענייני משפחה: שופטים באופן כללי לא אוהבים לנהל משפט כשאחד הצדדים אינו מיוצג על ידי עורך דין. ואם נראה לכם שתוכלו לייצג את עצמכם בכוחות עצמכם, רוב הסיכויים שאתם פשוט טועים. אם אין לכם הכשרה, הסמכה וניסיון, רק תערימו על עצמכם קשיים, תבצעו טעויות ותגרמו לעצמכם נזק רב.

אנחנו אפילו לא מדברים על הטקטיקות שבניהול משפט וכדומה שהם חלק מעבודת עורך הדין, אלא על דברים בסיסיים, הנדרשים מכם, כמו הגשה נכונה של תצהירים, גביית מסמכים והגשתם לבית המשפט ועוד. איך בכלל תדעו מה לעשות אם אין לכם ידע והבנה מה החוקים, מה השלבים ומה נדרש מכם על מנת לנהל את המשפט, איך תעשו זאת לבד? לכן עשו לעצמכם טובה גדולה ואל תנסו לייצג את עצמכם לבד בתיק גירושים בבית המשפט לענייני משפחה. שכרו את שירותיו של עורך או עורכת דין מנוסים בתחום והייטיבו עם סיכוייכם להשיג את מטרותיכם בתיק.  

הלאה: מצאתם עורך או עורכת דין גירושין מנוסים לענייני משפחה? נהדר. שתפו עימו או עימה פעולה באופן מלא. אל תחששו לשתף כל פרט ומידע וסמכו על עורך או עורכת הדין שלכם שידעו לשאול אתכם את השאלות הנכונות על מנת לגבש את כל החומר הדרוש לעריכת התצהיר וניהול המשפט. שתפו עימו או עימה את כל הרקע ואת כל המידע על מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג שהגיש נגדכם את תביעת גירושים, על מנת להציג את טענותיכם ואת הצד שלכם בבית המשפט בצורה הטובה ביותר. שיתוף פעולה הכרחי מצדכם גם על מנת שתוכלו להציג את הצד שלכם בצורה המהימנה ביותר, כך שהשופט יבין את הצד שלכם, מגובה בתצהיר ברור עם קו מנחה שתכינו יחד עם עורך או עורכת הדין שלכם בתיק.

השינוי שחל לאחר פרסום המלצות ועדת שניט

ועדת שניט הוקמה על מנת לתקן עיוותים בחוק ובדרכי היישום שלו הנוגעים למשמורת הילדים המוגדרים בחזקת הגיל הרך, בני ה-6 ומטה ובעוד שורה של סוגיות, אשר לא הייטיבו, בראש ובראש עם הילדים בדרך כלל, אך גם בעיקר עם האבות הגרושים, שנטלו בעול המזונות בצורה גורפת בדרך כלל ומצד שני לא זכו לראות ילדיהם במידה מספקת והולמת בהתאם לכך או ללא כל קשר.

הוועדה אשר מונתה במרץ 2005, פרסמה דוח ביניים לתגובות הציבור בחודש אפריל 2008 וכן מספר דוחות משלימים בהמשך, עד להגשת ההמלצות הסופיות של הועדה בחודש דצמבר 2011. מאז ועד היום ניסו במשרד המשפטים לגבש חוק בהתאם להמלצות הועדה אך טרם הצליחו לעשות זאת… אולם המלצות הועדה מיושמות ובהחלט שינו כמה דברים משמעותיים בפסיקות השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה בשנים שלאחר פרסום המלצות הועדה ועד היום.

בכתב מינויה, התבקשה ועדת שניט לבחון את דרכי היישום לכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962 הנוגעים למימוש ההורות וכן לקביעת המשמורת והסדרי הראייה בזמן גירושין, עם דגש מיוחד על בחינת צידוק המשך החלת "חזקת הגיל הרך", בסעיף 25 לחוק, אשר קבע שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אלא אם כן בית המשפט החליט אחרת.

הועדה נועדה להסדיר את נושא האחריות ההורית בהתבסס על אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שעיקרה ביסוס התפיסה, שגם לילדים מגיעות זכויות, הן מצד הוריהם והן מצד המדינה ועל המדינה לדאוג לכך שהן תמומשנה, כשטובת הילד היא השיקול המרכזי המנחה אותה בכך.

הנה תמצית המלצות ועד שניט:

טובת הילד – על פי האמנה לזכויות הילד נדרשים הן ההורים והן המדינה לשים בראש מעייניהם את 'טובת הילד' ראשית כל בכל תביעת גירושים, באופן כזה שזה יהיה השיקול הראשון העולה לפני קבלת כל החלטה בדבר כל פעולה שהם נוקטים בעניינו. עיקרון על זה של 'טובת הילד' אמור לבטא את התפיסה הבסיסית שעל ההורים לתת משקל מועדף הן לזכויותיו והן לצרכיו ההתפתחותיים של ילדם, משום שהם אלה שהביאו אותו לעולם והם גם אלה האחראים להתבגרותו.

אחריות הורית – עד אותה תקופה, המושג: 'אחריות הורית' היה מושג שלא קיבל את החשיבות המגיעה לו. בוועדת שניט הוצע להשית בחוק את מערכת היחסים הקיימת בין ההורים לילדיהם ולשים את הדגש על האחריות ההורית המשותפת (עם דגש על המילה 'משותפת') על מנת לממש את זכויות הילד. זכויות אשר מקיפות את כל תחומי החיים של הילד ובאות להבטיח את שלומו ואת רווחתו של הילד וכן את הקשר האמיתי עם שני הוריו (עם דגש על המילה 'שני') גם לאחר הגירושים, עם דגש נוסף על הקשר עם אחיו, אחיותיו והורי ההורים, הלא הם הסבים והסבתות.

עידוד שיתוף הפעולה בין הורים וצמצום הדיונים בענייני הילדים – נקודת המוצא של החוק: 'טובת הילד' כשיקול הראשון, הביאה את חברי הועדה למסקנה שיש לעודד הידברות בין הורים על ידי גישור או על ידי ייעוץ טיפולי וכן להפחית את הדיונים בעניינים הללו בבית המשפט. נקבע שעל ההורים להשתתף בפגישת מהו"ת: מידע, היכרות ותאום, לפני הגשת כל תובענה בעניין האחריות ההורית, על מנת לנסות להביא את שני הצדדים להסכמה. במידה ולא הגיעו הצדדים להסכמה, כל צד נדרש להביא מודל משלו לעניין הסכם ההורות ולתחומי אחריות ההורה כלפי ילדיו. בנוסף לכך התסקיר, שבוצע באופן גורף על ידי העובדות הסוציאליות לסדרי דין, נדרש רק אם בית המשפט החליט שיש צורך בכך לפי המלצות יחידת הסיוע, בבחינת כל מקרה לגופו.

הקווים המנחים לקביעת טובת הילד – בשל העובדה שכל ילד הוא גם אדם עצמאי בפני עצמו, טובת הילד ואופן מימוש זכויותיו צריכה להיבחן באופן פרטני ואינדיבידואלי. מסיבה זו המלצת הועדה היא שאין מקום לקביעת חזקה כללית כמו "חזקת הגיל הרך" כברירת מחדל למימוש טובת הילד ולשמירה על זכויותיו.

הגירה – הועדה מטפלת במקים בהם אחד מההורים מתעתד להגר מהארץ עם או בלי הילד. על מנת להבטיח את שמירת הקשר הרציף של הילד עם שני הוריו ואת המשך התפתחותו התקינה, הוצע  להסדיר זאת באופן מפורש בחוק, בהתאם למתווה שהוצע על ידי הוועדה, לגבי אופן מימוש האחריות ההורית.

אכיפת הסדרי ההורות – על מנת להבטיח את מימוש הסדרי האחריות ההורית על ידי שני ההורים, הציעה הועדה לקבוע בחוק את הזכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים על פי שיקול בית המשפט, כלפי ההורה שהפר את אחריותו ההורית, כולל קביעת הזכות לדרוש פיצוי מהורה אשר התרשל במילוי תפקידו ובמילוי אחריותו כהורה.

אין ספק שהמלצות ועדת שניט, שהושתתו על שוויון והדדיות ושמו את טובתך הילד במרכז ואת עיקרון 'האחריות ההורית המשותפת', הביאו לשינויים הנדרשים במערכת המשפט בכל הנוגע לקביעת דברים מהותיים עבור הילד והוריו כמו: המשמורת, זמני השהייה וכו' ואף הובילו לשינוי מהותי נוסף בעניין תשלום המזונות, כאשר כיום, בניגוד לשנים רבות לפני כן, תשלום המזונות נקבע לאחר בחינת יכולת ההשתכרות של שני הצדדים ואם עד לפני עשור האבות הם אלה ששילמו באופן גורף את המזונות לאם, גם אם האם השתכרה יותר, הריי שהיום עיוות משמעותי זה תוקן ומיושם בדרך כלל בבתי המשפט לענייני משפחה.

טובת הילד חשובה, אך לא פחות חשובה טובת ההורה

קשה להפריך טענה זו, שהרי הילד ניזון מהוריו בשנותיו הראשונות בכל מובן ולכן ככל שייטב להורה, כך ייטב לילד. נהוג לומר ש'אין ילדים רעים, יש רק ילדים שרע להם', לפיכך ניתן לומר: 'אין הורים רעים, יש רק הורים שרע להם'. ייתכן והצהרה זאת מעט קיצונית ומקדימה את זמנה לעת זו, אך טבען של הצהרות קיצוניות הנוגעות באמיתות החיים, להפוך במרוצת השנים לאבני דרך מובנות מאליהן… ואם נדרשו כמעט 80 שנה למדינה להבין שהאחריות ההורית היא משותפת ושלא מגיעות לאם (או לאב) יותר זכויות באופן גורף, הן בעניין תשלום המזונות והן בעניין המשמורת, הסדרי הראייה וזמני השהייה עם הילד, ייתכן שיידרשו עוד כמה שנים על מנת שכולם יבינו שטובת ההורה גם היא אלמנט מכריע המשפיע על טובת ילדו שלו.

עומדים לפני גירושים? מתלבטים האם נכון לעשות את הצעד המשמעותי הזה דווקא עכשיו או בכלל לא? מוזמנים ליצור עימי קשר ולקבל ייעוץ ראשוני ולקבוע פגישה בה נבחן איך אפשר לסייע לכם לעבור את זה בשלום ובהצלחה – עורכת הדין אסתר שלום.

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן