תשלום מזונות

אף על פי כי אין עוררין לגבי חובתם וזכותם של הורים לכלכל את ילדיהם ולהשקיע בהם את מיטב כספם עבורו הם עומלים בימים כתיקונם, ישנה סוגיה אחת אשר עומדת בליבו של כל סכסוך משפטי על רקע גירושין – הלוא היא סוגיית המזונות.

סוגיה זו מקבלת נפח נוסף בשל העובדה כי אותם דמי מזונות מעוגנת בחוק כחובתו המוגברת של האב בלבד, נתון אשר מכביד רבות על אבות גרושים, עד כדי דחיקתם לנקודה אשר מעבר לה אינם יכולים עוד.

לפיכך, לאור חשיבותו הרבה של הנושא, במאמר הקרוב נדון בדיני מזונות שונים כמו גם בזכויות ובחובות אשר מעוגנים עימם, עבור כל הורה גרוש באשר הוא.

מה הם תשלום מזונות?

מזונות הם סכום כספי אשר בית המשפט מטיל כקצבה קבועה על אדם אשר הוחלט כי עליו לכלכל את בן משפחתו, לרוב ילד, אם כי לעתים גם בגירים אשר אינם מסוגלים לכלכל את עצמם זוכים למעטפת כלכלית זו.

כמו כן, בעקבות עיגונה של מערכת המשפט בישראל ככזו אשר משתנה בהתאם לדתן של הנפשות הפועלות, דין המזונות משתנה במידה ומדובר בילד יהודי או בילד שאינו. כלומר, אילו מדובר בילד מוסלמי, דמי המזונות אשר יוקנו לו עלולים להיות שונים מאשר היה מדובר באותו מקרה בדיוק רק עם ילד יהודי.

תשלום מזונות על פי ההלכה היהודית

על פי המשפט העברי, אשר לפיו נשפטים יהודים, על האב מוטלת החובה הבלעדית לדאוג למזונות עבור ילדיו עד אשר הם בגיל 15, זאת גם אם שכר האם גבוה יותר משל האב, וכי ביכולתה לכלכל אותם ללא עזרתו החיצונית. כמו כן, כאשר הילד עובר את גיל 15, חובת המזונות מתחלקת על פי ההלכה בין 2 ההורים, אף על פי כי לעתים נדירות ניתן לראות במימוש הלכתי שכזה.

תשלום מזונות לפי ההלכה המוסלמית

במידה ומדובר בתשלום מזונות עבור ילד שהינו מוסלמי, החוק בישראל מתייחס לקביעה אשר מקורה עוד בדין העותמאני משנת 1917. לפי קביעתו הוחלט כי כאשר יש מקום בפרשנות ייחודית לסיטואציה, יש לשאוב השראה ותשובה לה ממקורות האסלאם, דהיינו חוקי השריעה.

דין השריעה קובע כי בהינתן הצורך לתשלום מזונות, מחויב הגרוש לשלם מזונות עבור גרושתו, כמו גם עבור כל ילדיו אשר יש לו עימם קשר דם. כמו כן, באסלאם חובתו של האב כלפי מזונות היא בלעדית לחלוטין, ואין לאם שום יד בדבר, זאת בנוסף לכלכולו של הילד עד אשר הגיע לכדי גיל בו מסוגל לעבוד, או שמא החליט ללמוד ואז יזכה במזונות עד אשר ישלים לימודיו.

עם זאת, לרוב נהוג לקבוע ולעגן את תשלומי המזונות עד גיל 18, אשר נתפס בעיני הציבור והמשפט כאחד, כגיל בו אדם הופך לאישיות עצמאית חסרת תלות. מזונות לאחר גיל 18 הינו נושא בפני עצמו.

תשלום מזונות לאור חוק תיקון יחסי ממון בין בני זוג

בשנת 1973 אושר חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר קובע כי יופעל עקרון של איזון משאבים בין 2 בני הזוג במועד הגירושין. כלומר, כאשר מתעתד זוג להתגרש עליו לחצות את נכסיו וממונו באופן שוויוני בינם לבין עצמם. החוק הזה חל הן על בתי הדין הרבנים והן על בתי המשפט לענייני משפחה. החל מכינונו של אותו חוק, בכדי להישפט תחת חוקיה והלכותיה של המשפט העברי, על שני בני הזוג לדרוש זאת במפורש.

בהמשך לכך, אף על פי כי לכאורה מדובר בפתרון לסאגה אשר נלווית לעניין חוסר השוויון המגדרי אשר מעוגן בדיני מזונות, טרם הופנמה או יושמה בפועל ההבנה בנוגע לאותו חוק גם בעניין זה. כלומר, אף על פי כי הרכוש אכן מתחלק היום בשווה בין 2 הגרושים, עדיין נטל המזונות מוגדר כמנת חלקו הבלעדית של האב, כמו גם פטור מנטל זה, אשר מוקנה אוטומטית לידי האם.

תשלום מזונות אשר אינו עולה בקנה אחד עם משך הזמן שהאב מבלה עם הילד

אחת הבעיות הגדולות עליהם מלינים אבות רבים, היא שדמי המזונות נועדו כדי לכלכל את הילד ולוודא כי כלל צרכיו מקבלים מענה הולם. עם זאת, ישנם אבות אשר מבלית במחיצת ילדיהם פרק זמן ארוך אם לא שוויוני לחלוטין לשל אימו, ובכל זאת נאלצים לשאת בתשלומי מזונות כאילו אינם כלל שם.

זאת ועוד, כי גם לכוח הכלכלי אשר מונח בידיו של כל הורה אין שום חשיבות לסוגיה בעיני הערכאות השיפוטיות. כלומר, גם אילו האישה אשר התגרשה גרה כעת עם האיש העשיר בתבל, אפילו אילו משפחתה עשירה מאוד, על פי המצב דאז אינה מחויבת בלו אגורה אחת, כמו גם הינה רשאית לדרוש את מלוא סכום המזונות מבעלה לשעבר.

תיקונים חשובים אשר בוצעו מאוחר וטרם יושמו במלואם

לאור המחדל אשר חורה ופוגע ברבים, כאשר נפגע האב בעודו מושא בלעדי לתשלומי מזונות, פגיעה אשר אינה מסתכמת רק בנזק כלכלי, אלא הפיכתם של צרכי הילד לכדי כלי ניגוח בידי גרושתו, כאשר הילד נדחק בעל כורכו למרכז הסכסוך בין הוריו, התכנסה ועדת שיפמן בשנת 2013 אשר נועדה לנסות למצוא תיקון לחוסר האיזון.

פסיקת הועדה קבעה כי כאשר קיימת משמורמת משותפת, כמו גם כאשר האישה הינה בעלת כושר השתכרות אשר הינו זהה ו/או גבוה משל האב, אין הצדקה לחיובו של האב בתשלום מזונות. בנוסף לכך, פסיקה מאוחרת באותה שנה על ידי כבוד השופט יעקב כהן קבעה כי במידה ו- 2 ההורים מתחלקים בנטל גידול הילד בצורה שווה, כמו גם משתכרים בסכומים אשר הינם זהים או בעלי סדר גודל זהה, אין צורך בתשלומי מזונות כלל עבור אילו מן הצדדים.

זאת ועוד כי, בשנת 2017 בית המשפט העליון קבע כי משהילד עבר את גיל 6, והינו בין 6 ל15, במידה ומקיימים ההורים משמורת משותפת אודותיו, המזונות במשמורת משותפת יהיו שוויוניים ונגזרת של יכולתם הכלכלית.

אף על פי כי הפסיקות הללו היוו תקדימים משמעותיים אשר סייעו להפחית במידה מה את חוסר השוויון והאפליה המגדרית ממנה סבלו ועודם סובלים אבות גרושים, לצערם של רבים טרם חלחלו פסיקות אלה מטה לעבר הערכאות הנמוכות יותר, אשר בהן מתבצעים רוב רובם של פסקי הדין בנושא.

המצב כיום

כיום מרבית הערכאות השיפוטיות מכירות בחשיבות משך הזמן אשר כל הורה מבלה עם ילדיו כנגזרת ישירה של גובה המזונות שעליו לשלם אם בכלל. כמו כן, נדמה כי ישנו קונצנזוס כי בעתיד הלא רחוק תיפטר סוגיה זו כאשר יינתן מענה הולם עבור אבות אשר עד עצם היום הזה נאלצים לשאת לבדם בעול עלויות המחייה של ילדיהם עד גיל 6, זאת מבלי תלות בכושרה הכלכלי של האם, או בזמן אשר הילד נמצא במחיצתם.

כמו כן, כיום ישנה הסכמה כי דמי מזונות עבור קטין אשר טרם מלאו לו 6 שנים, יעמדו על 1350 ש"ח, כמובן בהתאם לפרמטרים שונים אשר משתנים בין זוג לזוג, פרמטרים כדוגמת הכנסות ההורים והסדרי המשמורת. אשר בהתאם להם, כלומר בהתאם לרמת המעורבות והיכולת של ההורים, ייגזר הסכום אשר יוקנה ויוקדש לכלכלת ילדיהם. הסתכלות אשר משנה במעט את חוסר הצדק הפואטי אשר נלווה לעניין כמו תשלום מזונות.

לסיכום

סוגיית תשלום מזונות בהליכי גירושין מהווים כיום עדיין הטיה חמורה אשר נגועה בניחוח אפלייתי על רקע מגדר כנגד גברים גרושים. אף על פי כי לעתים חומקת חשיבות הסוגייה מן העין, קשה להבין לעומק את משמעותה האמיתית של פגיעה באב באמצעים פיננסיים, כאשר הגורם אשר עבורו הוא "נקנס" הוא בשר מבשרו.

עצם הקנס הזה והשלכותיו אשר פוגעות בו בנקודות הרגישות ביותר, לעתים ממוטטות אנשים אשר כל פשעם היה לרצות לפצוח בחיים חדשים ועצמאיים, וכעת מוצאים עצמם פושטים רגל וחדלי פירעון. כמו כן, נתונים אלו, ביחד עם השימוש בילדים ככלי לפתירת מחלוקות אישיות, דחקו אבות גרושים רבים לכדי נקודה בה אינם יכולים עוד, דחיקה אשר מתבטאת בהיותם של אבות גרושים האוכלוסייה אשר בעלת סבירות גבוהה ביותר בישראל לשלוח יד בנפשה.

לפיכך, במידה והנכם נמצאים בשלב כלשהו בהליך הגירושים, בהליך תביעת מוזנות או תביעת מזונות רטרואקטיבית מומלץ להיעזר בעזרה משפטית משמעותית וטובה ככל האפשר, שכן גם אילו מתלווה לעזרה שכזו שכר טרחה גבוה, די בה בכדי להציל את עתידכם הכלכלי והנפשי, וחלילה וחס לעתים גם חשוב מכך.