ביטול מקצת הצוואה

סעיף 38 לחוק הירושה עוסק במצבים שבהם מתבטל רק חלק מהוראות הצוואה להבדיל מביטול הצוואה כולה.

וכך קובע סעיף זה:

"38. ביטול מקצת הצוואה

• נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.
• בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו."

ביטול מקצת הצוואה לפי סעיף 38(א) לחוק הירושה

סעיף 38(א) לחוק הירושה קובע כי "נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה."

כלומר, סעיף 38(א) לחוק הירושה עוסק למעשה בשני מצבים:

• מצב אחד שבו המצווה קבע בצוואה תנאי לזכיה שהינו בלתי מוסרי, או בלתי חוקי, או בלתי אפשרי.

סעיף זה מצטרף לסעיף 34 לחוק הירושה, שקובע שהוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, או בלתי מוסרי או בלתי אפשרי הינה הוראה בטלה.

במקרה כזה קובע סעיף 38(א) שתנאי לזכיה שהינו בלתי חוקי/מוסרי/אפשרי יהיה בטל כשלעצמו, וזאת מבלי לבטל גם את הזכיה שהיתה מותנית בו.

• מצב שני שבו המצווה הטיל על היורש במסגרת הצוואה חיוב בלתי חוקי/מוסרי/אפשרי לבצע או להימנע מביצוע פעולה מסויימת בחלק שהוא יירש בעזבון, וזאת לפי סעיף 45 לחוק הירושה.

במקרה כזה קובע סעיף 38(א) ביטול מקצת הצוואה שחיוב בלתי חוקי/מוסרי/אפשרי לבצע או להימנע מביצוע פעולה מסויימת בחלק שהוא יירש בעזבון יהיה בטל כשלעצמו, וזאת מבלי לבטל גם את הזכיה שהחיוב היה מוטל עליה.

ביטול מקצת הצוואה לפי סעיף 38(ב) לחוק הירושה

סעיף 38(ב) לחוק הירושה ביטול מקצת הצוואה קובע כי "בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

כלומר, סעיף 38(ב) לחוק הירושה עוסק בכל המקרים שבהם תבוטל הוראת צוואה או תנאי בצוואה שלא לפי סעיף 38(א) לחוק, וקובע שבמקרה כזה, ככלל, אותו ביטול ספציפי לא יבטל את שאר הוראות הצוואה כולה, למעט במקרים החריגים שבהם יתקיים אחד משני התנאים הנפרדים הבאים:

(1) ההוראה שבוטלה קשורה בקשר בל ינתק בשאר הוראות הצוואה.

(2) המצווה לא יהיה רוצה בקיום שאר הוראות הצוואה ללא קיומה של ההוראה שבוטלה.

הוראת סעיף 38(ב) לחוק ביטול מקצת הצוואה נועדה להביא לידי ביטוי את עקרון העל בדיני צוואות בדבר כיבוד רצון המצווה, והיא גם עולה בקנה אחד עם הוראות נוספות של חוק הירושה שמבטאות עקרון זה, כגון סעיף 54(ב) לחוק הירושה שקובע שכאשר הוראת הצוואה ניתנת לפירושים שונים, יש להעדיף את הפירוש שמקיים אותה על פני פירוש שלפיו היא בטלה.

חוק הירושה מאפשר לבטל את הוראות הצוואה הבאות:

• הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30(א) לחוק הירושה).
• הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות, כאשר אי אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות (סעיף 30(ב) לחוק הירושה).
• הוראת צוואה סתומה, כלומר, הוראה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה (סעיף 33 לחוק הירושה).
• הוראת צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/מוסרי/אפשרי (סעיף 34 לחוק הירושה).
• הוראת צוואה שמזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, למעט כשמדובר בצוואה בעל פה (סעיף 35 לחוק הירושה).

במסגרת ע"א 724/87 כלפה נ' גולד נדונה צוואה של אם לשתי בנות צעירות, שהתגרשה מאביהן על רקע של סכסוך קשה ביניהם. אחת הבנות עמדה לצידה של האם במסגרת הסכסוך שהתנהל בין האם לאב, ואילו הבת השנייה עמדה לצידו של האב, ועקב כך התערערו היחסים גם בין הבנות לבין עצמן.

בצוואתה קבעה האם שהיא מורישה את כל רכושה רק לבת שעמדה לצידה, ונישלה ממנה את הבת השנייה.

בנוסף מינתה האם מנהלי עיזבון, וקבעה שהם יעבירו את העיזבון לידי הבת שעמדה לצידה בכפוף לתנאים הבאים: ההעברה תתבצע רק לאחר שהבת תגיע לגיל 25, בתנאי היא תהיה מסוגלת לנהל לבדה ובאופן עצמאי את העיזבון בגיל זה, וכן בתנאי שלא יהיה לה כל קשר עם האחות השנייה ו/או עם בני משפחתו של האב.

לאחר מות האם, הגישה הבת שצוינה בצוואה בקשה למתן צו קיום צוואה. הבת השנייה הגישה התנגדות בטענה שיש לבטל את הצוואה מאחר שהינה בלתי מוסרית, ועל כן יש לחלק את עזבון האם שווה בשווה בינה לבין אחותה וזאת בהתאם לכללי הירושה לפי הדין.

בית המשפט קבע שעצם נישולה של הבת השנייה מהצוואה אינו מהווה הוראה בלתי חוקית או בלתי מוסרית, מאחר ש-"אין לבנו של מוריש כל זכות לדרוש שאביו יצווה לו משהו", כפי שנקבע בע"א 108/75 גרייבר נ' גרייבר.

מנגד קבע בית המשפט שיש לבטל את התנאי בדבר ניתוק הקשר בין האחיות ובין הבת לבני המשפחה של אביה, מאחר שמדובר בתנאי בלתי מוסרי. עם זאת, גם נקבע שלפי סעיף 38(ב) לחוק הירושה, ביטול תנאי זה כשלעצמו אינו מביא לביטול כל הצוואה, מאחר שביטול תנאי זה כשלעצמו אינו פוגע בעצמאותה של הבת שנזכרת בצוואה, ובנוסף לא נראה שהאם לא הייתה רוצה בקיום הצוואה ללא קיום תנאי זה. בהתאם לכך נקבע שצוואת האם הינה תקפה, למעט התנאי לגבי העדר הקשר עם האחות השנייה, שבוטל.