צוואה היא מסמך משפטי שבמסגרתו אדם יכול להסדיר את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו. בעזרתו יוכל לקבוע מי יהיו יורשיו וכיצד רכושו יחולק ביניהם. ניתן לבטל צוואה בשתי דרכים. ביטול צוואה על ידי המצווה עצמו או על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
ביטול צוואה על ידי המצווה נעשה כאשר הוא עצמו מעוניין לבטל אותה וזאת מיוזמתו שלו. ככלל, כל אדם שערך צוואה רשאי לבטל אותה בכל עת ומכל סיבה שהיא. זאת באחת מדרכי הביטול שמצוינות בסעיף 36 לחוק הירושה.
לעומת זאת, ביטול צוואה על ידי בית המשפט לענייני משפחה נעשה כאשר הוגשה בקשה למתן צו לקיום הצוואה. במקרה כזה, רשאי מי שמעוניין לבטל את הצוואה להגיש התנגדות למתן הצו. התנגדות שמתבססת על אחת מעילות ביטול הצוואה. בית המשפט ידון בהתנגדות ויחליט האם יש מקום לדחות את ההתנגדות. או שאולי יש מקום לקבל אותה ולבטל את הצוואה כולה, ולא לתת לה תוקף. לחילופין, בית המשפט גם יכול להחליט שיש מקום לבטל רק הוראה מסויימת של הצוואה. הדבר לפי סעיף 38(ב) לחוק הירושה, ובכפוף לביטול זה לתת תוקף לצוואה.
אם בית המשפט יחליט על ביטול צוואה כולה, יש לבחון האם קיימת צוואה כשרה אחרת של המצווה שניתן לתת לה צו קיום צוואה. במידה וקיימת צוואה כזו, יוצא לה צו קיום צוואה ועזבונו של המצווה יחולק לפיו. אם לא קיימת צוואה כזו, יינתן צו ירושה שיחלק את עזבונו של המצווה. זה בהתאם לכללי הירושה לפי הדין שקבועים בחוק הירושה.
מהן העילות לביטול הצוואה
הנחת המוצא היא שהצוואה נהנית מחזקת הכשרות. על כן, מחובתו של המתנגד לקיומה להמציא עילות חוקיות לביטול צוואה. עליו להוכיח אותן באמצעות ראיות כבדות משקל. זה על מנת לשכנע את בית המשפט שיש מקום לפסול אותה.
לפיכך, במסגרת ההתנגדות למתן צו הקיום לצוואה, על המתנגד לציין עילה חוקית לביטול צוואה. כמובן, גם להוכיח אותה כנדרש.
חוק הירושה מפרט שני סוגים עיקריים של עילות לבטלות הצוואה. עילות טכניות, שעוסקות בפגמים הצורניים שנפלו באופן עריכת הצוואה, ועילות מהותיות. סוג זה של עילות עוסקות בפגמים שנפלו בכשירותו של המצווה, רצונו החופשי, או תוכן הוראות הצוואה, ועוד.
עילות טכניות
העילות הטכניות לביטול צוואה מתייחסות לאי מילוי התנאים הצורניים לגבי אופן עריכתם של כל אחד מארבעת סוגי הצוואות שנקבעו בסעיפים 19, 20, 22, ו-23 לחוק הירושה. צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה (צוואת "שכיב מרע").
לכאורה, במידה שיוכח שהצוואה אינה עונה על כל התנאים הצורניים שנקבעו לגביה, אזי המדובר בצוואה פסולה. עם זאת, סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט לתת תוקף לצוואה שנפל בה פגם צורני. זה במקרה שבו התקיימו מרכיבי היסוד שלה. במקרה ולא היה לבית המשפט ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
מרכיבי היסוד של הצוואה הינם כמפורט להלן:
- צוואה בכתב יד – הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.
- צוואה בעדים – הצוואה בכתב, והמצווה הביאה בפני שני עדים.
- בצוואה בפני רשות – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו.
- צוואה בעל פה – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו. בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
בפסיקה נקבע שצוואה שעל פניה מקיימת את כל התנאים הצורניים לעריכתה, נהנית מחזקת הכשרות. על כן, על המתנגד לצוואה מוטל הנטל להוכיח ולשכנע את בית המשפט שיש לפסלה. לעומת זאת, אם הצוואה איננה מקיימת את כל התנאים הצורניים לעריכתה, אזי נטל ההוכחה עובר למי שביקש את צו קיום הצוואה. עליו להוכיח שאין ספק באמיתותה ושהיא אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. הדבר כולל החובה להוכיח את צלילות דעתו של המצווה, ושלא הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, וכיו"ב.
עוד נקבע כי "בניגוד לצוואה התקינה על פניה מבחינה צורנית, שאז בחזקת כשרות היא, צוואה פגומה אינה בחזקת כשרות. קיומו של פגם מעלה את החשד, שהצוואה אינה משקפת את רצונו של המצווה. אם נותר ספק בלבו של בית המשפט שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה, יפעל הספק לאי קיומה של הצוואה." (ע"א 464/77 דהן נ' אזולאי).
עילות מהותיות
העילות המהותיות לביטול צוואה עוסקות בפגמים שנפלו בכשירותו של המצווה, רצונו החופשי, או תוכן הוראות הצוואה, וזאת כמפורט להלן. הוראת צוואה ש:
- נעשתה חמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30(א) לחוק הירושה).
- נעשתה מחמת טעות. אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, בית המשפט מוסמך לתקן את הטעות בהתאם. אם הדבר אינו אפשרי, ההוראה תבוטל.(סעיף 30(ב) לחוק הירושה).
- הוראת צוואה סתומה, כלומר, הוראה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה (סעיף 33 לחוק הירושה).
- ביצועה הינו בלתי חוקי/מוסרי/אפשרי (סעיף 34 לחוק הירושה).
- מזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה. למעט כשמדובר בצוואה בעל פה (סעיף 35 לחוק הירושה).
לגבי עילות הביטול לפי סעיף 30 לחוק, יש לשים לב שסעיף 31. הסעיף קובע כי "עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה."
כמו כן, ככל שהוכח קיומה של עילה מהותית כלשהי לביטול הצוואה או צוואה הדדית בין בני זוג, יש לבחון לפי נסיבות המקרה. האם מדובר בעילה שמצדיקה את ביטולה של כל הצוואה לחלוטין? או רק של הוראות מסוימות שלה בלבד? זאת, לאור סעיף 38(ב) לחוק הירושה. החוק קובע כי ביטול הוראה מסויימת בצוואה איננו מביא בהכרח לביטול צוואה כולה. למעט במקרה שבו יתר הוראות הצוואה קשורות קשר בל ינתק בהוראות שבוטלו. או כאשר המצווה לא היה רוצה בקיומן של יתר הוראות הצוואה ללא ההוראות שבוטלו. במידה שייקבע שיש לבטל רק את אותן הוראות מסויימות, יינתן לצוואה צו קיום בכפוף לביטולן של אותן הוראות.
