בשנים האחרונות, תופעת הגירושין הוכלת וגדלה. כאשר נשאל רבים מהקוראים אם הם מכירים זוג מהמעגל החברתי הקרוב שלהם, השכנים שלהם או מהמשפחה הקרובה שהתגרשו, התשובה קרוב לוודאי תהיה שכן.
גירושין, בהגדרתם הפורמאלית, הם תהליך משפטי ובמדינת ישראל אף הלכתי, המגדיר כי בני זוג שהיו מוכרים כזוג נשוי, כעת מסיימים את הקשר הזוגי בניהם, וכל אחד יוצא לדרכו כאשר הגדרתו החוקתית וההלכתית היא כגרוש או כגרושה.
תהליך הגירושין עצמו ארוך ומסובך, הוא מכיל בתוכו שלבים רבים אותם צריכים בני הזוג לעבור נוסף על מגוון מורכבויות אישיות שקרוב לוודאי שמתלוות לאותו תהליך. על מנת לעבור את התהליך הזה בצורה הטובה ביותר, יש לפנות לעורך דין מומחה בדיני משפחה, שילווה את הלקוח בתהליך הזה, ייעץ לו לכל אורך הדרך, וישתדל להשיג בשבילו בפן המשפטי את התנאים הטובים ביותר.
נציג בפניכם כעת בהרחבה ובפירוט את שלביה השונים של הגשת בקשה לגירושין ונפרט אודות כל שלב בהרחבה.
שלבי הגשת הבקשה לגירושין
הסכם גירושין
עוד קודם הגשת הבקשה לגירושין, על בני הזוג באמצעות עורך דין לערוך ביניהם הסכם גירושין. הסכם זה יכלול בתוכו את כל הנושאים שקשורים לחיים המשותפים של בני הזוג ונושאים אליהם תהיה לבני הזוג השפעה ישירה לאחר הגירושין, אותם צריך להסדיר.
לדוגמה, חלוקת הרכוש בין בני הזוג, תשלום דמי המזונות, חלקות המשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג, צורת קבלת ההחלטות ביחס לעתיד הילדים המשותפים ועוד מספר רב של רכיבים המרכיבים בסופו של דבר הסכם משפטי מחייב המהווה חוזה לכל דבר ועניין.
עריכת הסכם הגירושין קודם הגשת הבקשה לגירושין, מאפיינת גירושין בהסכמה בין בני זוג, גם אם אותה הסכמה לביצוע הגירושין מעורבת בסכסוכים. במקרים אחרים, כאשר רק צד אחד מעוניין להתגרש, תוגש הבקשה לגירושין עוד קודם עריכת הסכם הגירושין ורק לאחר מכן, בפרוצדורות משפטיות מורכבות, לאחר שבית הדין מקבל את הבקשה לגירושין החד צדדית, יוגדרו פרטי ההסכם בין שני הצדדים.
הגשת בקשה לגירושין – איך לעשות את זה נכון?
במדינת ישראל כיום, הסמכות הבלעדית להחלת גירושין או נישואים היא בידי הרבנות הראשית לישראל. לכן, על מנת שגירושין יוכרו כגירושין, הם צריכים להיות תקפים ותקינים מבחינה הלכתית. בית הדין הרבני, מעוניין שהגירושין יהיו אופציה אחרונה בהחלט של בני הזוג, ולכן הוא דורש כתנאי למתן הגט, במידה ואחד הצדדים דורש להתגרש, עילה לגירושין.
העילה, היא בעצם סיבה בעלת משקל, שמכריעה את הכף לטובת הצד שדורש להתגרש, על אף שהצד השני לא מעוניין.
עילות קבילות בבתי הדין הרבניים
בית הדין הרבני, יקבל לרוב את בקשתו של הבעל להתגרש במקרים הבאים:
ניאוף- כאשר הבעל טוען ואף מביא הוכחות כי אשתו בגדה בו עם גבר אחר. ניאוף היא עבירה חמורה גם בפן ההלכתי ולכן כאשר בית הדין יקבל את ההוכחה לקיימו של ניאוף, בקשת הגירושין תתקבל במהירות יחסית.
עקרות- בעל שגילה כי אשתו לא יכולה להוליד ילדים, ואף עברו עשר שנים של ניסיונות משותפים להביא ילדים לעולם בלא הצלחה.
מומים או מחלות נפשיות- לעיתים, יתגלו אצל האישה מומים גופניים עליהם לא ידע הבעל מראש, או שהאישה תפתח מון כזה או אחר לאחר הנישואים. מחלה נפשית מוגדרת כמום לכל דבר ועניין במקרה זה.
מרידה- אישה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה מעל תקופה של חצי שנה, מוגדרת על פי היהדות כ"אשה מורדת", הגדרה המהווה סיבה מספקת לבקשת גירושין.
במידה והאישה פונה לבית הדין על מנת לקבל גט, יקבל בית הדין לרוב את בקשתה במקרים הבאים:
חוסר באונות- כאשר הבעל לא מסוגל לקיים יחסי מין עם אשתו מבחינה פיזית, האישה יכולה לדרוש מבית הדין לקבל גט מבעלה.
התעללות ופגיעה- במידה והבעל פוגע באשתו בין מבחינה פיזית, ובין מבחינה נפשית ומילולית, היא יכולה להגיש בקשה לגירושין, שתיענה כמובן במהירות האפשרית על מנת לסיים את סבלה של האישה כמה שיותר מהר
סירוב לפרנס- כאשר הבעל לא מוכן לזון את אשתו וילדיו, תנאי מהותי בכתובה עליה הוא חתם בעת הקידושין, בית הדין יקבל במיידיות את בקשת הגירושין של האישה.
סירוב לקיום יחסים- עוד עילה, היא סירוב מוחלט של האיש לקיים יחסי מין עם אשתו, תנאי מרכזי מאוד בכתובה הנקרא בשפה ההלכתית "מצוות עונה" ואף על מצווה זו מתחייב הבעל בעת הקידושין.
מלבד לעילות שנמנו לעיל, יכולים בני הזוג להגיש בקשה לגירושין כאשר העילה לבקשה היא רגשית, כלומר שבני הזוג או אחד מהם מאסו בחיים המשותפים והם לא מוצאים יותר עניין בחיים עם בן הזוג הנוכחי שלהם.
הוכחת העילה
לאחר הגשת הבקשה לגירושין, ידרוש בית הדין הרבני מהצד התובע את בקשת הגירושין, שהציג בפני בית הדין את העילה, להביא הוכחות לקיומה של עילה זו, ובמידה וההוכחות קבילות ומאומתות, בית הדין יאשר את הבקשה.
זכויות האישה בגירושיו
זכויות האישה בגירושין מפורטות בחוק, ועליה לעמוד עליהן ועל מימושן בעת קיומו של תהליך גירושין.
מזונות
האישה זכאית מבחינה חוקית, לתשלום מזונות מהבעל כל עוד הליך הגירושין מתנהל והיא עוד לא מוגדרת כגרושה. על הבעל לשלום לאשה תשלום חודשי, שמטרתו לשמר את רמת החיים אליה הורגלה האישה כל עוד היא לא קיבלה את הגט מהגבר. ישנם מקרים חריגים, בהם הבעל יקבל פטור מתשלום גירושין.
בקשה לסעדים זמניים
האישה יכולה להגיש בקשה לגירושין לבית הדין הרבני או לבית דין לענייני משפחה, על מנת לקבל עזרים חוקיים למימוש זכויותיה וקבלת הגט שלה. סעדים אלו יכולים להיות צו עיכוב יציאה מהארץ, הטלת הגבלות על שימוש הנכסים המשותפים או של הגבר ועוד מגוון עזרים מעין אלו.
זכויות הגבר בגירושין
גם לגבר, קיימות מספר זכויות מרכזיות שלמימושן עליו לדאוג בעת ביצועו של הליך גירושין. זכויות הגבר בגירושין מפורטות גם הן בחוק, הנה עיקרי הדברים:
הסדרי ראייה ומשמורת
הגבר, זכאי כל עוד הוכח שהוא לא כשיר נפשית או מהווה סיכון לילדים, להסדרי ראייה ומשמורת על הילדים המשותפים. במגוון מצבים יוכל הגבר לדרוש משמורת משותפת, במידה וברשותו האמצעים הכלכליים והאישיים המתאימים לכך, ובית המשפט אף מקבל בקשות כאלו באופן נרחב, כאשר יכולתו של האב למשמורת משותפת אכן מוכחת.
חלוקת מזונות שוויונית
האב זכאי להגיש בקשה לשינוי בתשלום המזונות אותו הוא מחויב להעניק לילדיו במידה ומצבו הכלכלי משתנה. במידה והילדים במשמורת משותפת וכושר ההשתכרות של האישה זהה לשלו, יכול האב להגיש בקשה לחלוקה שוויונית של המזונות.
סעדים זמניים
גם הבעל, בצורה מקבילה לאשה, יכול להגיש בקשות לסעדים משפטיים זמניים. תכליתם של סעדים משפטיים זמנים הינן להבטיח את מימוש זכויותיו בהליך.
עו"ד מומלץ
עורכת דין אסתר שלום, היא עורכת דין בעלת ניסיון רב בתחום מורכב זה, ובמידה והנכם עומדים בפתחו של הליך הגשת בקשה לגירושין, מומלץ לפנות לעו"ד אסתר שלום. עו"ד אסתר שלום, עומדת מאחורי מספר רב של פסקי דין חשובים ובקשות גירושין מוצלחות. אסתר אף מלווה את הצדדים בכל התחומים המשיקים להגשת הבקשה ומייעצת במקצועיות ללקוחותיה לכל אורך הדרך ויעידו על כך הלקוחות הרבים אותם ייצגה בנאמנות אסתר.
