גישור משפחתי הינו הליך שנועד לפתור וליישב סכסוכים וקונפליקטים משפחתיים שונים באופן מהיר, יעיל, וזול וזאת מחוץ לכתלי בית המשפט, ובמקום לנהל תביעה משפטית.
ישנם סוגים שונים של סכסוכים משפחתיים, כגון סכסוכי גירושין, סכסוכים בין ידועים בציבור, סכסוכי ירושה, סכסוכים בין בעלי עסק משפחתי, ועוד. מטבע הדברים מדובר בדרך כלל בסכסוכים מורכבים יותר מסכסוכים "רגילים", מאחר שמעבר להיבטים הכלכליים והפרגמטיים שלהם, הם לא פעם טעונים גם ברגשות שליליים עזים ובעוגמת נפש מרובה בשל טיב היחסים האישיים ביניהם. בנוסף, הסכסוכים המשפחתיים אינם מערבים רק את הצדדים היריבים באופן ישיר, אלא יש להם גם השלכות על מערכת היחסים שבין כל בני המשפחה המורחבת, גם אם הם עצמם אינם צד ישיר לסכסוך.
כמו כל סכסוך, גם את הסכסוך המשפחתי עדיף לפתור בדרכי שלום ובאמצעות מו"מ ישיר בין הצדדים, שבמסגרתו כל אחד מהם מביע את טענותיו וכולם יחדיו מנסים להגיע לפיתרון מוסכם שמקובל על כולם. אולם, ישנם לעתים מצבים בהם הצדדים לסכסוך המשפחתי אינם מסוגלים לנהל את המו"מ ביניהם באופן עצמאי, דווקא בשל כל אותם מטענים רגשיים, כאשר במקרים קיצוניים הם עלולים אף להגיע לכדי נתק וחוסר תקשורת בכלל. כדי לסייע להם לתקשר ולגשר על הפערים ביניהם, מומלץ מאד להסתייע בשירותיו של מגשר מקצועי, שבקי במיוחד בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים, ואשר ביכולתו לעזור להם להתגבר על הקשיים ביניהם ולחתום על הסכם שיסיים את הסכסוך ביניהם.
כך, לדוגמא, במידה שמדובר בסכסוך גירושין, ניתן באמצעות הליך הגישור משפחתי להגיע להסכמות שונות הן לגבי עצם עריכת הגירושין ומתן הגט, והן לגבי הסוגיות שנלוות לגירושין, כגון חלוקת הרכוש המשותף, תשלומי מזונות הילדים, קביעת משמורת הילדים וזמני שהות, אופן קבלת החלטות משותפות לגבי הילדים, קביעת מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות, וכדומה. במידה שמדובר בגישור בסכסוכי ירושה, ניתן להגיע להסכמות בדבר אופן חלוקת העזבון נשוא המחלוקת בין היורשים, תוך ביצוע תשלומי איזון במידת הצורך והתחשבות בכל היבטי המס הרלוונטיים. במידה שמדובר בסכסוך על עסק משפחתי, ניתן להסתייע בהליך גישור משפחתי לצורך הגעה לפתרון הסכסוך והמשך ניהול העסק המשפחתי יחדיו, או לחילופין, הגעה לפיתרון שמפרק את השותפות בעסק וקובע את אופן חלוקתו ההוגנת בין בני המשפחה, וכיו"ב.
מדוע כדאי לפנות לגישור משפחתי?
להליך הגישור משפחתי ישנם לא מעט יתרונות על פני ניהול תביעה בבית המשפט.
ראשית, הליך גישור משפחתי נועד להביא את הצדדים לפתרון שמוסכם על שניהם באופן מהיר, זול, ויעיל, ותוך חיסכון בניהול הליכים משפטיים יקרים וממושכים, כפי שקורה לעתים קרובות כשמנהלים תביעה בבית המשפט.
שנית, הליך גישור משפחתי נועד ליישב בין עמדותיהם המנוגדות של הצדדים ולפשר ביניהם, מבלי להעדיף את עמדתו של צד אחד על פני השני. לעומת זאת, הליך השיפוטי אמור להכריע בין עמדות הצדדים, ולהסתיים בפסק דין שעלול להיות לא מקובל על ידי אחד הצדדים או אף שניהם. כתוצאה מכך, הצדדים עלולים שלא לכבד את פסק הדין, או לגרור את הצד השני להליכים משפטיים נוספים במטרה לערער על פסק הדין ולהפוך אותו.
שלישית, הליך גישור משפחתי מתנהל באווירה מפויסת, משוחררת, ומתוך רצון טוב לסיים את הסכסוך בהקדם האפשרי, ואף לשקם ככל הניתן את היחסים בין הצדדים כשבלא מעט מקרים גישור משפחתי יכול להסתיים בשלום בית, שככלות הכל, תמיד יישארו בני משפחה שקשורים זה לזה בקשרי דם. במסגרת הליך הגישור ניתנת לכל צד גם ההזדמנות לבטא ולפרוק את הכאב אשר על לבו, ובכך להביא גם להקלה מבחינה רגשית. מנגד, ההליך השיפוטי עלול לא פעם להלהיט את הרוחות, ולהעמיק עוד יותר את הסכסוך בין הצדדים, לרבות באמצעות נקיטת הליכי משפט טורדניים ומיותרים, הגשת תלונות שווא במשטרה, הטחת האשמות והכפשות, וכיו"ב.
רביעית, הליך גישור משפחתי הינו הליך שמנוהל שלא תחת הוראות הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות, וזאת בשונה מההליך השיפוטי. יתרון זה מאפשר להליך הגישור לא רק להיות יותר מהיר וזול, אלא גם יותר גמיש ויצירתי מבחינת הפתרונות שניתן לגבש במסגרתו.
ולבסוף, הליך גישור משפחתיהינו גם הליך וולונטארי, סודי, וחסוי. כלומר, כל צד רשאי לפרוש ממנו במידה שהוא חש שהוא מיצה אותו, ואילו כל המסמכים והפרטים שנמסרו במסגרתו הינם סודיים וחסויים, ולא ניתן לגלותם ולחשוף את תוכנו, גם לא בפני בית המשפט. גם מאפיינים אלו תורמים לאווירה המשוחררת והפתוחה של הליך הגישור, ומקנים לצדדים את היכולת להתבטא בחופשי ומבלי לחשוש שדבריהם ישמשו חלילה נגדם ביום מן הימים.
כיצד מתנהל הליך גישור משפחתי
לאחר קבלת ההחלטה בדבר הפניה לגישור משפחתי, יש לבחור מגשר שיהיה מקובל על כל הצדדים הנוגעים לסכסוך המשפחתי. מבחינה חוקית, אין חובה שהמגשר יהיה עו"ד, אולם מטבע הדברים עדיף לבחור מגשר שבקי בדיני משפחה וירושה ובכל הדקויות והניואנסים שכרוכים בהם. במידת הצורך ניתן להסתייע גם באנשי מקצוע נוספים, כגון רואה חשבון, אקטואר, וכדומה.
לאחר קבלת ההחלטה בדבר בחירת המגשר, על הצדדים, כולל המגשר, לחתום על הסכם גישור שיקבע את אופן עריכת הליך הגישור ותוך הקפדה על שמירת זכויות הצדדים (לרבות זכות החסיון וחובת הסודיות).
כעת מתחיל השלב המעשי של הגישור, ובמסגרתו על המגשר לערוך סדרת פגישות עם הצדדים על מנת ללמוד מהם על טענותיהם ולמצוא את הדרך ליישוב המחלוקות ביניהם. בתחילה מקובל שהמגשר עורך פגישה משותפת בנוכחות כל הצדדים, כדי להכיר אותם, לשמוע את דבריהם, ולקבוע באופן כללי את גדר המחלוקות ביניהם. לאחר מכן המגשר עורך פגישות נפרדות עם כל אחד מהם, על מנת לאפשר להם להתבטא ולטעון את טענותיהם בחופשיות, וכשהם משוחררים מהחשש מפני התגובות של הצד השני. לאחר שהתמונה הכללית והעובדתית פרושה בפני המגשר, באפשרותו להציע פתרונות שונים כדי לגשר על הפערים בין הצדדים, ולגרום להם להתפשר ולהגיע להסכם שיסיים את הסכסוך שניהם (שמכונה גם "הסדר גישור").
אם הצדדים מעוניינים לחזק את מעמדו ואכיפתו של ההסכם, הם יכולים לבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. במידה שמדובר בהסכם גירושין, יש בכל מקרה חובה לאשר את ההסכם באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת באופן שאף יתן להסכם תוקף של פסק דין.
