מאז פרוץ מגפת הקורונה ובעקבות הסגר והבידוד, נרשמה עלייה משמעותית בכמות הפניות לעורכי דין לענייני משפחה. הסגירה של בני משפחה במרחב קטן ולעיתים צפוף, לצד יציאה לחל"ת – שבמקרים רבים יצר קשיים כלכליים, הובילו לזירוזם של תהליכים שהתבשלו מתחת לפני השטח, והובילו לעלייתם לפני הקרקע.
בין השאלות הנפוצות ביותר שעולות על הפרק בפנייה לעו"ד לענייני משפחה, ניצבת השאלה כיצד מתנהל הליך גירושין אזרחיים בישראל, מה הוא כולל, וכיצד ניתן לנהל אותו בצורה הטובה ביותר כך שהוא יהיה קצר ככל שניתן.
במאמר שלהלן, ננסה להציג מדריך שיסביר בשפה פשוטה כיצד מתנהל הליך גירושין בישראל וכיצד נכון לנהל את ההליך.
כיצד מתחיל הליך גירושין בישראל
הליך גירושין בישראל יכול להתקיים באחד משני מסלולים. המסלול הראשון הוא גירושין בהסכמה הדדית, במהלכם כל אחד מהצדדים מסכים להתגרש ומעוניין לשבת באופן ענייני לשיח על מנת להסדיר את הנושאים הכלכליים שעל הפרק, לצד הדאגה לילדים והסדרי המשמורת.
במקרים אלו בני הזוג יפנו למגשר או לעורך דין על מנת לנסח הסכם, ולאחר מכן הם יפנו לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני על מנת להקנות להסכם תוקף משפטי וחוזי. לאחר מכן ייפתחו בני הזוג תיק בבית הדין הרבני באזור מגוריהם ובית הדין הרבני יקבע מועד למתן הגט.
אולם במקרים בהם לא קיימת הסכמה בין בני הזוג, נפתח בישראל תרחיש מיוחד שמוכר בשם "מרוץ הסמכויות". מאחר ובהליך גירושין בישראל הן בתי הדין הרבניים והן בתי המשפט לדיני משפחה מוסמכים לדון בעניינים הנלווים לגירושין, הדיון בנושא יתקיים באופן בלעדי בערכאה הראשונה שיפתח בה התיק.
מצב זה מוביל לכך שכל אחד מהצדדים בוחן מהי הערכאה המועדפת עליו ומי מהם עשויה לשרת אותו באופן טוב יותר, ומיד לאחר מכן הוא פותח בהליך תביעה, בתקווה שבן זוגו לא הקדים אותו בערכאה המקבילה. באופן אבסורדי, מצב זה מתמרץ את הצדדים שלא להמתין בניסיון להגיע להסכמות – ודוחף אותם לפנות במהירות האפשרית לערכאה המועדפת עליהם. לרוב מקובל לחשוב כי לגברים עדיף להתחיל הליך גירושין ברבנות שנוהג לפסוק דמי מזונות נמוכים יותר, ואילו לנשים עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אולם הנחה זו איננה בהכרח נכונה – ויש לבחון בעזרת עורך דין כל מקרה באופן פרטני.
לאחר פתיחת התיק בבית המשפט או בבית הדין, ייפתח הליך משפטי שעשוי לדרדר את מצב העניינים בין בני הזוג לכדי מלחמה, ועלול להימשך זמן רב ועלויות משפט יקרות.
מהם העניינים שנידונים במסגרת הליך גירושין בישראל
הליך גירושין בישראל כולל בתוכו מספר עניינים נלווים מלבד מתן הגט עצמו בהסכמת הצדדים בבית הדין הרבני. עניינים אלו בעלי משמעות כלכלית עצומה עבור הצדדים, ונוגעת גם לאופן שמירת הקשר עם ילדיהם לאחר שהסערה תיגמר. בין עניינים אלו ניתן למנות:
הסדרי משמורת על הילדים. מדובר בנושא שהוא אולי החשוב ביותר עבור רוב ההורים. היכן יגדלו הילדים? כיצד ניתן לשמור על פגיעה מצומצמת בהם ככל הניתן, ולאפשר להם לשמור על שגרה בתוך המשבר שעוברת המשפחה? בהליך גירושין בישראל במקרים בהם בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות בנושא, יהיה זה בית המשפט (או בית הדין) שיכריע בנוגע לזהות הבית בו יגדלו הילדים ולחלוקת המשמורת בין הצדדים.
לעניין זה, השיקול המרכזי שעומד לנגד עיניהם של השופטים הינו טובת הילד. העיקרון (שמעוגן גם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) קובע שההורה שיופקד על הדאגה לילדים יהיה ההורה שיעשה זאת בצורה הטובה ביותר עבורם. לעניין זה נלקחים בחשבון גיל הילד, כאשר ילדים עד גיל שש יגדלו אצל אימם (הכלל הידוע כחזקת הגיל הרך), טיב יחסיו של הילד עם כל אחד מן ההורים ורצונו, מין הילד ואורח חייו של כל אחד מן ההורים, כמו שעות העבודה או מקום המגורים לאחר הגירושין.
תשלום מזונות. תשלום המזונות מתייחס הן לתשלום המזונות לאישה, והן לתשלום המזונות עבור הילדים. דמי מזונות אלו מושפעים ישירות מהסדרי המשמורת, ונקבעים על בסיס יכולת ההשתכרות של כל אחד מן הצדדים. נושא המזונות צריך להיות מדויק במיוחד: מצד אחד, בית המשפט צריך למנוע מצב של תשלום גבוה שעלול להוביל לקריסה כלכלית של הבעל. מצד שני, תשלום מזונות מופחת מדיי עשוי לפגוע בילדים ולהכביד על חייהם, ומדובר באיזון שלא פעם הוא דק ביותר.
צמצום הסכסוך ומניעת פגיעה בילדים. מדובר בתובנה אינטואיטיבית, אולם כעת היא מגובה גם במחקרים רבים מרחבי העולם ולא רק בהליך גירושין בישראל: ככל שההליך נעשה סוער יותר, נצפות יותר השפעות על הילדים. הגירושין עלולים להוביל לתחושת נטישה ודחייה מצידם, ולעיתים גם לתחושת אשמה בגירושין וכעס – על עצמם ועל ההורים. לכן יש לשמור על הוויכוח ענייני וקצר ככל הניתן – וגם שיקולים אלו נלקחים בחשבון במהלך הדיון. קביעה כי אחד ההורים מנסה להעמיק את הסכסוך ולהמריד את הילדים כנגד ההורה השני, עשויה להשפיע על הסדרי המשמורת ולשנות את התמונה.
הסדרים נוספים ושאלות שעלולות להתעורר בהמשך. הליך גירושין בישראל מצריך מחשבה גם על הבעיות של המחר, כמו היכן הילדים ילמדו ומי יסיע אותם לחוגים אחר הצהריים. כמו בחוזה עסקי, גם כאן במסגרת ההסכם בני הזוג, עורכי הדין והשופטים ינסו לחשוב על תקלות ושאלות שיופיעו בהמשך, כך שזה יהיה הגון ושוויוני מצד אחד, ובעל תוקף ארוך טווח מצד שני.
פנייה לגישור לפני הליך גירושין
גם במקרים בהם אין הסכמה בקרב הצדדים וישנה נכונות ללכת לבית משפט, כדאי לנסות בשלב ראשון לפנות להליך גישור מקצועי בניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים. אף לאחר פתיחת התיק בבית המשפט עוד לא מאוחר לעשות זאת, ופעמים רבות שופטים ממליצים לצדדים לפנות לגישור בעצמם. הליך גירושין בישראל כמעט תמיד כולל שלב גישור, בהצלחה כזו או אחרת.
זקוקים לעורך דין לגירושין? אנחנו כאן בשבילכם
עו"ד אסתר שלום היא עורכת דין לענייני משפחה ובעלת משרד בוטיק שחרט על דגלו יחס אישי לכל לקוח ולקוח. במהלך שנות עבודתה היא צברה ניסיון רב ומומחיות שאותם היא מעמידה לשירותם של לקוחותיה. מתוך ההבנה של מורכבות ורגישות התיקים שהיא מייצגת, לצד הליווי המשפטי מעניקה אסתר מעטפת מלאה של ייעוץ ותמיכה לאורך ההליך, ועומדת לצד לקוחותיה לכל שאלה או בקשה.
בנוסף לכך, עו"ד אסתר שלום היא גם מגשרת מוסמכת. כחלק מעבודתה כמגשרת ומנסיונה האישי, מאמינה אסתר כי כאשר ניתן מוטב לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט בהליך מהיר שייטיב עם שני הצדדים. אולם כאשר זה אינו עומד על הפרק, היא מוכנה למלחמה על זכויות הלקוח עד להשגת התוצאה הרצויה.
הליך גירושין בישראל איננו עניין קל, ואם אתם בתחילתו אתם כבר מתחילים להבין שמדובר בהליך מייגע שעשוי לסחוט הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית עד לטיפה האחרונה. חשוב לנו לומר שאנחנו נמצאים שם לצידכם בתקופה הקשה, ושאתם לא חייבים לעבור אותה לבד. אנחנו נשמח להיות כאן לצידכם – כדי שנעבור אותה יחד.
