לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, גירושין של יהודים ישראל, אזרחיה או תושביה, נמצאים תחת סמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים. חוק זה הגיע אל המדינה בירושה מתקופת האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ לפני למעלה ממאה שנה. החוק שרד עימנו עד היום.
המשמעות של החוק היא כי הערכאה היחידה שמוסמכת לבצע את הגירושין או להגביל אותם הם בתי הדין הרבניים גם אם מדובר בגירושין אזרחיים. עם זאת, גם בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בעניינים השונים שנלווים להליך וכרוכים בתביעת הגירושין. כמו תשלום דמי מזונות לאישה ולילדים, משמורת וחלוקת רכוש. אך מה שצריך לדעת הוא כי לא משנה באיזו ערכאה ייקבעו ההסכמים בין הצדדים, ההתחלה של ההליך גירושין ברבנות. כמו כן סופו של תהליך הגירושין ומתן הגט (שיאפשר את שינוי הרישום בתעודת הזהות) יעשו אך ורק בבית הדין הרבני.
במקרה של בני זוג בעלי דת שונה, יוסדר הליך התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה. במקרים כאלה הם אינם נדרשים להגיע לרבנות.
הליך גירושין ברבנות: שני מסלולים אפשריים
בהליך גירושין ברבנות, קיימים שני מסלולים במסגרתם יכולים בני הזוג להתגרש. האפשרות הראשונה היא במקרה של גירושין בהסכמה הדדית בין שני הצדדים. האפשרות השנייה היא בהעדר הסכמה של אחד מהם.
במקרה בו קיימת הסכמה בין הצדדים הליך גירושין ברבנות הינו פשוט יותר. בני הזוג עובדים בשיתוף פעולה ומנסחים יחד עם עורך דין או מגשר שמקובל על שניהם הסכם גירושין. בו הם יסדירו את המחלוקות בניהם. לאחר מכן בני הזוג יפנו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. זה על מנת לאשר את ההסכם ולהקנות לו תוקף משפטי. בשלב הסופי והאחרון ייפתח תיק בבית הדין הרבני באזור מגוריהם. בית הדין הרבני יקבע מועד למתן הגט.
במקרה בו לא קיימת הסכמה, ייפתח מרוץ הסמכויות. מרוץ הסמכויות הוא מונח משפטי שמתאר מצב בו הצדדים יכולים להידון בפני שני ערכאות שיפוט שונות, וייתכן שכל אחת מהן תכריע באופן שונה. ובמקרה שלנו – בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה.
במצב זה המוסד המשפטי הראשון שאליו תגיע התביעה יקבל את הסמכות לדון בה באופן בלעדי. לכן בהעדר הסכמה, עשוי להיווצר מצב אבסורדי שרק יחיש ויעמיק את הסכסוך בהליך הגירושין, בכך שהוא מדרבן את כל אחד מבני הזוג להקדים את בן הזוג השני – ולהגיש תביעה בערכאה בה הוא נוטה לחשוב שישיג תוצאות טובות יותר.
אולם גם לאחר סיום התביעות הנוגעות למזונות, חלוקת הרכוש או המשמורת, ימצאו עצמם הצדדים בבית הדין הרבני. זה כדי להסדיר את מתן הגט עצמו. במידה ואחד הצדדים מסרב להתגרש בשלב זה, יהיה על התובע להוכיח עילה לתביעתו. העילות הנפוצות הן אלימות פיזית או מילולית, התמכרויות, חוסר שותפות של בן הזוג בפרנסה, העדר שלום בית, תפקוד מיני לקוי, עקרות במשך שנים רבות או חשד לבגידה מצד אחד מבני הזוג.
מטרת העילות למנוע גירושין מהירים, ויש עילות בגינן בית הדין לא יכפה את הגירושין ולכן על העילות להיות מוצדקות ומבוססות, בין השאר על ידי עדים וראיות.
הליך גירושין ברבנות מול ההליך בבית משפט לענייני משפחה
לרוב מקובל לחשוב כי הליך גירושין ברבנות מיטיב עם הגבר, ואילו ניהול ההליך בבית דין לענייני משפחה מיטיב עם האישה. אולם קו מחשבה זה אינו בהכרח נכון, ובמקרים רבים המצב עשוי להיות הפוך. לכן, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו בשלב שטרם בחירת הערכאה בה יתנהל ההליך.
בפנייה להליך גירושין ברבנות, חשוב כי לעורך הדין המייצג תהיה ידיעה בדיני המשפט העברי ובהלכה. על עורך הדין לדעת כיצד להכין את הלקוח להופעה בבית הדין ולשאלות בידי הדיינים שינסו להבין האם אחד מהצדדים 'אשם' יותר בגירושין.
פנייה לגישור לפני הליך גירושין ברבנות
גם במקרים בהם לא קיימת הסכמה בין הצדדים וטרם הגשת להליך גירושין ברבנות, ניתן וכדאי להגיע להליך גישור על ידי עו"ד מומחה לדיני משפחה על מנת לנסות להגיע להסכמות שיחסכו כסף רב והתדיינות ממושכת בבית המשפט.
להליך הגישור ישנם יתרונות רבים. מחקרים מראים כי ככל שהסכסוך הולך ומעמיק, כך ההשפעה על הילדים גדלה. בנוסף לכך, הגישור מאפשר לצדדים למצוא את הפשרות שמקובלות עליהם ויוצר וודאות בדין. בפנייה לבית המשפט כל אחד מהצדדים עלול להפסיד ולצאת בידיים ריקות, ולכן פעמים רבות למרות שלא קיימת הסכמה בין הצדדים – הם מוכנים לנסות את הגישור בכל זאת.
בניגוד למה שרבים חושבים הליך הגישור איננו מחייב והצעותיו של המגשר חסרות תוקף משפטי ואינן חייבות להתקבל על הצדדים. המגשר הינו דמות נייטרלית, ועליו להיות מוסכם בקרב הזוג בעת הפנייה אליו.,
גישור איננו רק הדרך הטובה ביותר להתגרש במקרים בהם הדבר אפשרי. אלא גם הדרך הטובה ביותר לשיקום הקשר בין הצדדים בסופו של ההליך. למרות שבני הזוג ילכו לדרכם, במקרים בהם יש להם ילדים משותפים הם בהכרח ימשיכו להיות מעורבים זה בחיי זה. לכן לשימור מערכת היחסים ביניהם בסופו של דבר קיימת חשיבות גבוהה. כחלק מתפקידיו של המגשר וכבר בפגישתו הראשונה עם הזוג, יהיה עליו להציג בפני הצדדים את הסיכויים והסיכונים שעומדים בפניהם. כי פנייה לבית המשפט פירושה פתיחת מלחמה שאין לדעת מה יהיה בסופה.
לאחר חתימה על הסכם, יגיעו הצדדים לבית הדין הרבני שיבדוק אותו ויקנה לו תוקף משפטי. זה לא לפני שיוודא כי הצדדים בחרו בו מרצונם החופשי ושהם מודעים לתוצאותיו. בנוסף לכך במסגרת הליך גירושין ברבנות הדיינים בודקים כי אין בהסכם סעיפים פסולים. וודאים כי בני הזוג אינם מנהלים עוד חיים משותפים.
הליך גירושין ברבנות – מדוע חשוב לפנות לעורך דין
כבר ברגע שמתקבלת ההחלטה לפתוח בהליך גירושין, יש חשיבות רבה לקביעת אסטרטגיה ובחירת המסלול בו אתם רוצים ללכת. על הפרק נמצאות מספר רב של שאלות:
האם לפנות לבית המשפט או להליך גירושין ברבנות? אולי להגיש את התביעה בעצמי? או לחכות שהצד השני יפעל ראשון? האם וכיצד פונים להליך גישור, וכיצד כדאי לחלק את המשמורת?
הליך הגירושין מחייב בקיאות משפטית לצד בקיאות בדיני המשפט העברי והפסיקה בבתי הדין הרבניים. כמו כן, ליווי משפטי מלא על ידי עו"ד מנוסה לענייני משפחה יחסוך זמן רב וכסף. בחירת האסטרטגיה הראשונה היא זו שבסופו של דבר, מכריע את הסכסוך כולו.
מחפשים עו"ד להליך גירושין ברבנות?
עו"ד אסתר שלום היא בעלת משרד בוטיק לדיני משפחה. עו"ד שלום מביאה עימה ניסיון רב ויחס אישי וקשוב לצרכיו של כל לקוח. לכל התיקים בהם היא מעורבת . בהקשבה, מסירות ונחישות, עורכת הדין נלחמת עבור לקוחותיה על למיצוי זכויותיהם המלא.
לצד הסיוע המשפטי המקצועי, עו"ד אסתר שלום היא גם מגשרת מוסמכת. היא מאמינה כי יש לנסות לפתור את שניתן בהליך גישור יעיל והוגן. הליך שיוביל לפגיעה מינימאלית בילדים ויימנע הליך משפטי כואב וממושך.
הליך הגירושין הינו קשה ומייגע, הן מבחינה רגשית והן מבחינה פיזית. חשוב שלא תעברו את התקופה הזו לבד. חשוב שתקבלו את כל המידע והסיוע שמגיע לכם בכדי לעבור את התקופה. אנחנו כאן לצידכם לעזור לכם בתהליך כך שתמצו אותו על הצד הטוב ביותר.
