חובות העיזבון

כאשר אדם הולך לעולמו, מקובל בדרך כלל לחשוב על עזבונו בהקשר לנכסים והכספים שהוא הותיר אחריו. אולם, לא פעם קורה שהמנוח הותיר אחריו גם חובות, ובמקרה כזה יש לבחון מה דינם של החובות הללו, האם ניתן לפרוע אותם, ומי נושא באחריות לכך.  חובות העיזבון, כלומר, חובותיו של מי שמת אינם בהכרח "מתים" עמו, ובמידה שכנגד המנוח ננקטו הליכים לגביית החוב לפני מותו, אזי גם הליכים אלו לא ייפסקו בהכרח עם מותו.

באופן כללי, לפני שמחלקים את נכסי עזבון המנוח בין יורשיו (לפי הדין או לפי הצוואה), יש קודם לכן לפרוע ולהחזיר את חובות העיזבון לנושיו, וזאת מתוך נכסי העיזבון, ומהם בלבד. כלומר, הזכאות של הנושים של המנוח  לפרוע את חובותיו כלפיהם קודמת ועדיפה על פני זכאותם של היורשים של המנוח לרשת את נכסיו.

סדר העדיפות בפירעון חובות העיזבון

סעיף 104 לחוק הירושה קובע שיש לפרוע את חובות העיזבון לפי סדר העדיפות הבא:

• ההוצאות שכרוכות בהלווית המוריש, קבורתו, והצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.
• הוצאות הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, והוצאות ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון.
• כל החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ואשר לא התבטלו במותו, לרבות סכום שמגיע לאשתו לפי כתובה במידה שהוא אינו עולה על סכום סביר.
• מה שמגיע לבן-זוגו של המוריש לפי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה, ומה מגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

מי נושא באחריות לביצוע פירעון חובות העיזבון וכיצד

ככלל, האחריות לביצוע פרעון חובות העיזבון מוטלת על היורשים של המנוח או על מנהל העיזבון של המנוח (ככל שמונה לו כזה), וזאת כפי שיוסבר להלן.

ביצוע הזמנת נושים. לאחר מות המנוח, על היורשים/מנהל העיזבון לפרסם מודעה בעיתונות שמודיעה על פטירת המנוח, ומזמינה את הנושים של המנוח להודיע להם על תביעות החוב שלהם במשך לפחות שלושה חודשים (90 יום) לפני חלוקת העיזבון.

אין בפרסום הודעה זו כדי לפטור את היורשים/מנהל העיזבון מלסלק חובות העיזבון שנודע להם עליהם בדרך כלשהי (סעיף 99 לחוק הירושה – חל על מנהל העיזבון, ואילו סעיף 123 לחוק חל על היורשים).

ככל שנותרו חובות שלא נפרעו, יש לבחון את המצב לפי חלוקה לשני שלבים: עד לחלוקת העיזבון מלאחר חלוקת העיזבון.

(א) עד לחלוקת העיזבון

בשלב שעד לחלוקת העיזבון, יש לפרוע את חובות המנוח אך ורק מתוך נכסי העיזבון, וליורשים לא תהיה כל אחריות אישית בקשר לחובות אלו. זאת, לאור סעיף 126 לחוק שקובע כך: "עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון."

במקרה כזה, אם היקף נכסי העיזבון עולה על היקף חובות העיזבון, תתחלק יתרת נכסי העיזבון בין היורשים. אם היקף חובות העיזבון עולה על היקף נכסי העיזבון, הנושים יקבלו את החלק היחסי של פרעון חובותיהם רק מתוך נכסי העיזבון, ואילו היורשים לא יקבלו במקרה כזה דבר מהעיזבון, אך הם גם לא יצטרכו לשלם לנושים באופן אישי את יתרת החוב שנותרה לנושים, ואשר עולה על שווי נכסי העיזבון.

(ב) לאחר חלוקת העיזבון

אם נותרו חובות כלשהם לאחר חלוקת העיזבון, יש לבדוק האם פורסמה הזמנת נושים או לאו.

(1) אם בוצעה הזמנת נושים, והעיזבון חולק בין היורשים לאחר ביצוע ההזמנה וסילוק החובות שהיו ידועים עד למועד חלוקת העיזבון, אזי ככל שנותרו חובות לאחר מכן, היורשים לא יהיו חייבים לפרוע אותם באופן אישי, למעט במקרה שבו הוכח שמדובר בחובות שהיורשים ידעו עליהם בזמן החלוקה. במקרה כזה היורשים יצטרכו לפרוע את החובות הללו רק עד לגובה שווי הנכסים שהם קיבלו מהעיזבון (סעיף 127(א) לחוק הירושה).

נושה שיש לו יורש שאחראי כלפיו באופן אישי לפרעון החוב של המנוח, ואשר הודיע על תביעתו תוך תקופת שלושת החודשים שנקבעה בהזמנת הנושים, רשאי לתבוע מהיורש את מלוא תביעתו, אם כי עד לגובה אחריותו של היורש (סעיף 132(א) לחוק הירושה)

נושה שלא הודיע על תביעתו תוך תקופת שלושת החודשים שנקבעה בהזמנת הנושים, וזאת ללא הצדקה, רשאי לתבוע מהיורש רק את החלק היחסי מתביעתו כיחס החלק של אותו יורש בעזבון כולו, וזאת במשך שנתיים בלבד מלאחר תום תקופת שלושת החודשים שנקובה בהזמנת הנושים (סעיף 132(ב) לחוק הירושה)

(2) אם לא בוצעה הזמנת נושים כדין, והעיזבון חולק בין היורשים מבלי לסלק קודם לכן את חובותיו של המנוח שהיו ידועים בזמן ביצוע החלוקה, אזי במקרה כזה כל יורש יהיה אחראי באופן פרטי לפרעון החובות שלא סולקו וזאת עד לשווי כל העיזבון בזמן החלוקה. יחד עם זאת, אם יורש כלשהו יוכיח שהוא לא ידע על חוב מסויים בזמן החלוקה, הוא יהיה אחראי לפירעון אותו החוב רק עד לשווי הנכסים שהוא עצמו קיבל מהעיזבון (סעיף 128(א) לחוק).

בנוסף, חוק הירושה קובע כי היורשים יחוייבו באופן אישי בפרעון חובות העיזבון גם בכל אחד מהמקרים הבאים:

• יורש שהעלים נכס מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, יהיה אחראי באופן אישי לפרעון כל החובות של העיזבון שלא סולקו וזאת עד לשוויו של כל העזבון בזמן החלוקה (סעיף 129(1) לחוק הירושה).
• יורש שהעלים קיומו של חוב או שהכשיל את סילוקו של חוב בדרך אחרת, יהיה אחראי באופן אישי לפרעון אותו חוב עד כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה (סעיף 129(2) לחוק הירושה).

מהו מועד חלוקת העיזבון

חוק הירושה איננו מגדיר מהו מועד חלוקת העיזבון. יודגש שמועד מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה אינו נחשב כמועד חלוקת העיזבון, מאחר שמדובר בצווים הצהרתיים בלבד, שמצהירים על זהות היורשים וחלקיהם בעיזבון, אולם הם אינם מקנים זכויות בנכסים מסויימים.

בפסיקה נקבע שחלוקת העיזבון הינה המועד שבו נכסי העיזבון, העוברים להלכה לבעלות היורשים מיד בשעת המוות, נעשים שייכים להם גם באופן מעשי (ע"א 314/79 שליין נ' עו"ד ברק).

בתמ"ש 58790/97 חנינה נ' שמחה נקבע שמשמעות המונח "עד לחלוקת העזבון" הינו עד למתן צו חלוקה של בית משפט או עריכת הסכם חלוקה בין היורשים, וזאת בין אם ההסכם נערך בכתב, בעל-פה או בהתנהגות. עוד נקבע שחלוקת העיזבון, בהיבט של מעבר זכות קניינית מקניין משותף של היורשים באגד נכסים לקניין פרטי של היורש, אינה מותנית ברישום במרשם המקרקעין, אולם הרישום בספרי מרשם המקרקעין יכול לשמש ראיה לקיום הסכם חלוקה בעל-פה או בדרך התנהגות.

ואילו בת"א 291/07 יונס נ' עזבון מסארווה נקבע שהעובדה שנכס מסוים רשום עדיין על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה לכך שהנכס לא חולק והבעלות בו עדיין נתונה למנוח.

חלוקת נטל האחריות האישית לחובות בין היורשים לבין עצמם

בכל הקשור לחלוקת נטל האחריות האישית לחובות העיזבון בין היורשים בינם לבין עצמם, הכלל הוא שחלוקה זו תיעשה באופן לפיו הם ישאו בחובות לפי היחס של חלקיהם בעיזבון.  לכלל זה יש חריג במידה שהמוריש הותיר צוואה שבמסגרתה הוא הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובתנאי שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים (סעיף 134(א) לחוק הירושה).

בנוסף, אם יורש כלשהו שילם לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, אותו נושה רשאי לדרוש מן האחרים להחזיר לו את היתרה במידה שהם שילמו לנושה פחות מכפי שמוטל עליהם (סעיף 134(ב) לחוק הירושה).

אחריות אישית של יורש מנה לפי צוואה

אם המוריש הותיר צוואה שבה הוא קבע שיורש כלשהו יזכה בנכס מסויים ("מנה") מתוך העיזבון, ולא בחלק יחסי מתוך העיזבון, אזי אותו יורש לא יהיה אחראי באופן אישי לחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקת העיזבון, אם הנושה יוכל לגבות את חובו מהיורשים שקיבלו חלק יחסי מתוך העיזבון.

אם הנושה לא יוכל לגבות את חובו מהנושים האחרים, אזי היורש שזכה בנכס יחוייב בפרעון החוב רק עד לשווי הנכס שקיבל (סעיף 131(א) לחוק הירושה).