מסורבות גט נתקלות בקושי אדיר לנהל את הליך הגירושין ברבנות. זאת משום שאי מתן הגט מצידו של הגבר עוצר את התהליך וכופה על האישה להימצא בזוגיות ובחיי נישואים שאין לה רצון בהם. האם יש דרכי פעולה לקבלת הגט המיוחל ומהן ההשלכות על המסורבת במהלך התקופה שבה היא נותרת בזוגיות שקיימת רק "על הנייר"?
סירוב במתן גט – עצירת הליך הגירושין
רוב הזוגות היהודיים בישראל נישאים דרך הרבנות, בה הם יעברו פעם נוספת אם וכאשר יבחרו להתגרש. יחד עם זאת, גירושין על פי ההלכה היהודית מתאפשרים רק כאשר קיימת עילה המצדיקה זאת ואם כך הדבר, על הצד השני שלא הגיש תביעה ולא סיפק את עילת רצונו להתגרש, לתת לבן או בת זוגו גט. רק לאחר מתן הגט יהיה ניתן להמשיך את הליך הגירושין ולנהל אותו כרגיל.
למרות שמדובר בשלב שאפשר להגדיר גם כ"טרום משפטי" שכן לא התקיימו כאן שום דיונים לגבי חלוקת הרכוש או מזונות הילדים, חלק גדול מציבור הנשואים צפויים לגלות שהזוגיות שלהם תקועה בדיוק כאן. כאן מתגלים סרבני גם, מסורבים או מסורבות גט.
סיבות לסרבנות גט
לקיומה של סרבנות גט, מסורבים או מסורבות גט יש כמה וכמה סיבות אפשריות:
סחטנות – אי מתן הגט הופך למכבש לחצים ובכך לוחץ על בן הזוג לוותר על חלק גדול יותר מכספו או רכושו, או להסכים לתנאים שהסרבן/ית מעוניינים בהם. ישנה גם סחטנות ביחס לשינוי הסדרי הראייה של הילדים, מה שההורה מפעיל כדי שהקביעה תתקיים בסופו של דבר לטובתו.
נקמנות – יחסים זוגיים קשים ומסלימים עשויים לפתות את אחד מבני הזוג לנקום בצד השני, כאשר הדרך הטובה מבחינתם לעשות זאת היא עיכוב חמור במתן גט.
קנאה – אנשים מסרבים לתת גט כתוצאה מ"שחרור" בני זוגם להיות עם אחרים. נשים מסורבות גט בישראל, מנועות מלקיים יחסי מין עם אחרים שכן הן עדיין נשואות על הנייר ויוגדרו כנואפות. אישה שאכן קיימה יחסים זוגיים ומיניים עם אחר כמסורבת גט, ייאסר עליה להינשא לאותו אדם גם אחרי מתן הגט וסיום הליכי הגירושין לחלוטין.
אם לשניים נולד ילד ממזר, יוטלו גם עליו הגבלות לדורי דורות. יחד עם זאת, גברים רשאים לקיים יחסי אישות עם אישה שאינה אשתם וזאת גם אם הם עדיין נשואים ולא קיבלו מהאישה גט.
האם בית הדין רשאי לאלץ גבר לתת גט למסורבות גט?
מבחינתה של ההלכה, בני הזוג הנשואים מחויבים לפעול ולהתאמץ על מנת להשכין ביניהם שלום בית, אך היא איננה מקבלת מצב של סרבנות גט.
בתי הדין הרבניים הם בעלי סמכות אכיפה רחבה מאוד לעניין הגט ובאפשרותם להטיל מגוון רחב מאוד של סנקציות והגבלות על סרבני גט לטובת מסורבות גט או מסורבים, לרבות מניעת החזקה או חידוש דרכון וקבלת רישיון נהיגה, צווי עיכוב יציאה מהארץ, הקפאת חשבון בנק או הפיכתו למוגבל, ביטול קצבאות מהביטוח הלאומי, הגדלת דמי מזונות, שלילת תנאי עצירים ואסירים (כולל ביקורים או עבודה בשכר למשל) ועוד.
יחד עם כל אלו, לא תמיד פועלת הרבנות בהטלת סנקציות שכאלה וכל עוד היא סבורה שהזוג לא פעל מספיק או כראוי על מנת להגיע ביניהם לשלום בית.
ההשלכות על חייהן של מסורבות גט
בסופו של דבר, הלחץ שמפעיל בית הדין הרבני עושה את שלו ורבים נאלצים לבטל את סירובם ולספק גט. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים שבהם נשים מסורבות גט נותרות עגונות לאורך שנים. ההערכות מדברות על כ-200 עגונות חדשות מידי שנה.
מסורבות גט לא זוכות למרחב תמרון רחב במיוחד מבחינת דין תורה וההלכה בבתי הדין הרבניים. מבחינה כלכלית הן אינן עצמאיות לחלוטין, למרות שייתכן ונפסקו להן מזונות אישה וכאמור, הן לא רשאיות להתנהל בזוגיות או לקיים יחסי מין עם אף אדם אחר, שכן הן נשואות עדיין מבחינת הדין.
כאשר האישה היא מסורבת גט אך בעלה נעדר מזה זמן רב, נסע לחו"ל למשל ולא ידוע מה מצבו (האם חי או מת), או כאשר לקה במצב נפשי או פיזי כמו מחלת נפש ומחלה סופנית, היא נותרת עגונה. זהו מצב שבו המסורבת כלואה לאדם שאין דרך לקבל את הסכמתו לגט ואינה יכולה להביא ילדים מגבר אחר.
במקרים חריגים שכאלה בית הדין מקבל סמכות להפקעת נישואין המתירה את העגונה מעגינותה, אך הדבר עשוי להיות מורכב בירוקרטית.
סירוב לגט במסגרת הליכי גירושין
נשואים שמעוניינים להתגרש, רשאים לפתוח תיק גירושין או לתבוע גירושין בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. אם יבצעו זאת בבית הדין הרבני (וכל עוד נישאו דרך הרבנות), הם מחויבים להלכה היהודית, הקובעת כי הגירושין מוכרחים להתרחש בהסכמה.
כאשר הצד השני מסרב לגירושין ואף מתנגד להם, הוא מעביר את נטל הוכחת עילת הגירושין על המבקש. אם עילה זו קיימת, יוכל בית הדין לכפות את מתן הגט על ידי הפעלת המגבלות או הסנקציות שבסמכותו להטיל.
העילות האפשריות בדת היהודית הן מום, עקרות, מחלה, מעשה כיעור, בגידה ואי קיום יחסי מין. יש לציין שהפרדת מגורים ממושכת תקדם גם היא את דרישת בית המשפט למתן גט.
בית המשפט יזמן אליו את שני הצדדים כדי לשמוע את טענותיהם לעניין הגירושין וייתן פסק דין לפתיחת התיק, ממנו עוברים למתן הגט. זהו טקס שבו האישה מקבלת את קלף הגט ובכך מסתיימים הנישואין ביניהם. אחרי הטקס, ינפיק בית הדין פסק דין הצהרתי המאפשר תוקף לגירושין.
קל אפוא להבין, שגברים המסרבים לעבור את טקס הגט ומסרבים לספק אותו הלכה למעשה, מקשים מהותית על המשך הליכי הגירושין ומונעים מנשים מסורבות גט להמשיך בחייהן, תוך שהן נמצאות בזוגיות כובלת שאין להן רצון להמשיך.
כמובן שישנם גם מקרים שבהם האישה היא זו שמוגדרת כסרבנית הגט, אך הדבר לא ישפיע על הגבר באופן הקשה והמגביל שהוא ישפיע על האישה, שכן גם בעת סרבנות גט יכול הגבר לעתור לבית הדין כדי להינשא לאישה אחרת.
כיצד מסורבות גט מתמודדות עם סרבנות גט?
גט אמור להתקבל מרצון חופשי ולכן אין לכפות אותו, למעט בקיום העילות שפירטנו כאן ומכוחן ניתן להטיל סנקציות שישפיעו על הרצון החופשי של הסרבן. כאמור, לא תמיד העילה כה חותכת וחד משמעית ועל כן יש צורך להוכיח אותה, יחד עם הצגת תיעוד לניסיונות לשלום בית שלא צלחו.
מצבים אלו מצריכים עורך דין מקצועי שיסייע וילווה את המסורבות גט עד לקבלת הגט המיוחל, כאשר באפשרותה להגיש גם תביעת נזיקין בגין סרבנות הגט ולקבל פיצוי כספי על נזק נפשי ועוגמת נפש שנגרמו לה במהלך התקופה.
עורך הדין המייצג את המסורבת יוכל להוכיח כי היא חוותה פגיעה נפשית הכוללת סבל, צער, השפלה, ביזוי, עוגמת נפש, פגיעה ברצון החופשי ובאוטונומיה שכן היא אינה יכולה להינשא ולהקים משפחה חדשה וסובלת מבדידות והעדר היכולת לחיים זוגיים.
בשורה התחתונה:
אין כל ספק שתופעת סירוב לגט, בין אם מבוצעת על ידי הגבר ובין עם על ידי האישה היא תופעה מצערת הפוגעת בחופש פעולתו ורצונותיו של הצד האחר והופכת את פרק הגירושין לקשה, מייסר ואף מורכב מאוד.
עורכת דין גירושין אסתר שלום המתמחה בדיני משפחה וגירושין תוכל לעמוד לצדכן בנושא, לתבוע את זכויותיכן ולחתור לתוצאה משפטית בלתי מתפשרת, עד להשגת הגט וניהול הליך גירושין תקין ויעיל ללא פשרות. אם הנך מסורבת גט או עגונה, פני למשרדנו ונשמח לסייע לך.
