בדיקת אבהות נערכת על ידי בדיקת סיווג רקמות (DNA), המאשרת באופן וודאי ואובייקטיבי את היותו של הנבדק אביו של ילד מסוים או שאיננו אביו מבחינה ביולוגית. בדיקה זו דרושה לא פעם במקרים שבהם האב מתכחש לאבהותו, כאשר זהות האב איננה וודאית ונדרשת לאב לצרכי משמורת וגם אם התרחשה גניבת זרע שמעלה את שאלת קביעת הזכויות של האם בדמי מזונות.
באילו מקרים דרושה בדיקת אבהות?
כאשר אב מתכחש לאבהות שלו והאישה או הילד/ה מעוניינים לקבוע את אבהותו, הם רשאים להגיש תביעה לקביעת אבהות. תביעה זו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ואם תאושר, יינתן בה צו משפטי מיוחד המורה לנתבע לעבור את בדיקה זו. מרגע שבית המשפט נתן צו לעריכת בדיקה גנטית, יש חובה להיבדק. במקרה והצו יופר, לבית המשפט יש סמכות לקנוס או לאסור את האב.
הדבר תקף בין היתר למקרים שבהם התקיימו בין האם לאב יחסי מין בחוסר תום לב מצד האם ("גניבת זרע" או שקר בנוגע לשימוש באמצעי מניעה), הכחשת יחסים כלל עם האם או שלילת יחסים רומנטיים. בכל אחד מהמצבים הללו, הגבר יצטרך לבצע את בדיקת סיווג הרקמות.
באילו מקרים לא תבוצע בדיקת אבהות?
על פי החוק בישראל, נשים נשואות שישנו חשש שקיימו יחסים שהובילו ללידת ממזרים, לא יקבלו את האפשרות לביצוע בדיקת אבהות ותביעה זו לא תאושר. יחד עם זאת, ישנו חריג אחד שבו בדיקה זו תוכל להתקבל והוא כאשר קיימת סכנת חיים או סכנה לנכות קשה וצמיתה.
כך לדוגמה, ייתכן שהצורך בבדיקת אבהות הוא לטובת בדיקת ההתאמה הביולוגית בין האב לילדו על מנת לספק לו תרומת איבר להשתלה. במקרים אלו חובה לברר את ההתאמה הגנטית, גם במחיר של גילוי ממזרות.
בדיקת DNA – סיווג רקמות
בדיקה זו נחשבת לטובה והוודאית ביותר לקביעת מטען גנטי המוכיח את האבהות ולפיכך מדובר בראייה חותכת לאבהות או אי אבהות מצדו של גבר מסוים. בדיקות ה-DNA מתבצעות במרכז רפואי ובמעמד כל הצדדים לעניין: האם, הילד והאב האפשרי המחויבים גם בהצגת תעודות מזהות.
לפני הבדיקה מצלמים את שלושת הנבדקים ולאחר מכן הם ייבדקו על ידי דגימה של מספר חומרי גוף: דם, שיער, רוק או דגימת תאים מהחלק הפנימי של הלחי.
התוצאות בבדיקה וודאיות ב-99%, אך אם התוצאה בבדיקה מראה שהנבדק איננו האב, היא משקפת וודאיות של 100%.
עקרונות ויסודות סביב תביעת האבהות
כאשר בדיקת סיווג הרקמות מעידה על כך שהנבדק הוא אבי הילד, האב מחויב במזונות ילדים והוא רשאי גם לתבוע לקביעת הסדרי ראייה עם ילדו. בישראל מיוחסת חשיבות רבה לגילוי זהות האב, מאחר וישנה זכות יסוד לילד לפיה הוא זכאי לדעת מיהו "אביו מולידו". זכות זו נשענת על הגילוי בספרות המדעית שלפיו גידול ילדים והתפתחותם ובבגרותם הליכותיהם, אורח חייהם והווייתם הפסיכולוגית והפיזית נשענים רבות על גילוי זה.
מלבד הזכות, סעיף 7 לאמנת זכויות הילד גם מציין כי היילוד נרשם מיד לאחר לידתו והוא זכאי להיקרא בשם, לרכוש אזרחות וככל האפשר, גם להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם. זכות זו היא בין היתר נגזרת של חוק כבוד האדם וחירותו, גם הוא חוק יסוד מרכזי ומהותי בישראל.
בדיקת DNA מעבדה לקביעת אבהות
תביעות אבהות טומנות בתוכן השלכות רבות בקרב בני המשפחה – סערת רגשות, מאבקי הורות, כסף, אמוציות ועוד המון. בדיקת האבהות היא הדרך הטובה ביותר לאשר או לשלול אבהות כתוצאה מקיומו של מטען גנטי משותף. הליכי גירושין רבים כוללים תביעה לבדיקה זו והיא מתרחשת במעמד הצדדים באחת המעבדות הפועלות בישראל בתוך בתי החולים.
השלכות האבהות
כאשר האב מתבשר על שיוך ביולוגי וודאי לבנו, הוא נמצא כעת במצב מחייב עבורו, ביחוד כאשר ההורים אינם חיים יחד או נמצאים בתהליך גירושין. חוק דיני משפחה קובע כי אבות מחויבים בדמי מזונות ילדים עד גיל 18 וזכאים לקבל משמורת על ילדיהם או זמני שהות, שיאפשרו להם לשמור כראוי על קשר עם הילדים ואף להתערב בשיקולים כמו חינוך, התפתחות, מקום מגורים ועוד.
מלבד אלו, ילדו הביולוגי של האב זכאי לרשת אותו, ללמוד ממנו ולהיתמך ממנו, גם כדמות בעלת השפעה והשראה על מהלך חייו. אם מדובר בבדיקת אבהות שבוצעה כאשר הילד בן שש או פחות, חלה חובה אבסולוטית לתשלום מזונות מדין תורה וזאת גם מבלי תלות כלכלית או מצבו הכלכלי של הילד ואימו.
תשלום דמי מזונות ילדים מעל גיל 6
כאשר הילד בן 6 ומעלה, עד גיל 15, האב משלם לבדו על הצרכים ההכרחיים כמו מזון, ביגוד, הנעלה וכד' אך בתשלום שמעבר לכך כמו דין צדקה או הוצאות נלוות, האם והאב חולקים שווה בשווה. כאשר הילד מגיע לגיל 15, החיוב של האב הוא לשלם מדין צדקה בלבד וזאת על בסיס מבחן יחס ההכנסות בין האב לאם.
מעמד הילד לאור בדיקת אבהות
קביעת האבהות קובעת גם את מעמדו של הקטין – האם מדובר בילד כשר או ממזר. גם כאן יהיו השלכות מבחינת הדין העברי, משום שילדי ממזרים נחשבים גם הם ממזרים וכך מעמדם ממשיך להשתמר הלאה לדורי דורות. ועם זאת נציין שוב כי בית המשפט לא יאשר בדיקת אבהות לגילוי ממזרות, אך הזכות של קטין לדעת מיהו אביו היא חוקתית ולכן בית המשפט עשוי לפסוק גם אחרת.
האם בית המשפט יכול לחייב בבדיקה זו?
נטיית הלב של בתי המשפט היא להימנע מכפייה של בדיקת האבהות, אך סירוב לבצע אותה נתפסת כראיה לכך שהנתבע יימצא חיובי כאב בנו ולכן מסרב מפאת השלכות הבדיקה. ולכן גבר שמסרב רשאי לנמק זאת או לטעון שהאבהות שלו מוטלת בספק, מכיוון שמדובר באישה שניהלה מספר מערכות יחסים באותה התקופה, היה לה מאהב אחר וכו'.
בנוסף לחוסר היכולת לחייב אדם לעבור בדיקת אבהות בניגוד לרצונו, יכול בית המשפט לספק פסק דין הצהרתי על אבהות, וזאת גם מבלי שהנבדק הוכיח קשר ביולוגי לילד.
על פי התיקון לחוק מידע גנטי (התשס"ח – 2008), בית המשפט לענייני משפחה לא יתיר בדיקת אבהות שעולה ממנה חשש לפגיעה בקטין. בנוסף, אם קיימת סוגיה הלכתית דתית, רשאי בית המשפט למשפחה לפנות לעצת בית הדין הרבני.
מי רשאי לבקש לעבור בדיקת אבהות?
התביעה לאבהות מוגשת על פי רוב באמצעות האם, שמעוניינת לקדם את הליך הגירושין או לקבל הכרה בילדה ולקבל את דמי המזונות. אפשרות נוספת היא שהאב מבקש לעבור בדיקה שכזו, כדי להשתחרר מחובת המזונות או להוכיח טענה לגבי התנהגות בוגדנית, הרסנית או בלתי לויאלית של בת הזוג לאורך חיי הנישואין.
בנוסף, קיימת האפשרות גם לילד עצמו (או על ידי אפוטרופוס מטעמו, לרבות האם המשמשת כאפוטרופסית טבעית) לתבוע הכרה באבהות ולחייב אותו במזונות וחובות נוספים. גם בקשת הילד היא בדרך כלל ממניעים כמו תביעת מזונות עתידית או האפשרות לרשת ביום מן הימים את קרובי משפחתו של האב והאב עצמו.
שמירה על זכויותיכם בתביעה לבדיקה וגם אחרי תוצאותיה
ניתן לראות בצורך בבדיקת אבהות כמצב שבו אחד הצדדים צפוי להתנגד (בין אם האב המכחיש את אבהותו ובין אם האם שייתכן שבגדה או שהדבר יוכיח כי פעלה במרמה בעת קיום יחסי המין) ולפיכך תתעוררנה מחלוקות משפטיות שונות בין בני הזוג לעניין קבלת צו הבדיקה.
עורך דין משפחה יוכל לעזור לכם לשמור לאורך כל התהליך על זכויותיכם וללוות אתכם גם לאחר מכן, בשאלת ההשלכות שנובעות מהוכחת האבהות והמצב החדש. לתיאום פגישה בנושא צרו קשר עם משרד עורכת הדין אסתר שלום.
