בהליך גירושין, על מנת למכור נכס מקרקעין משותף של בני זוג, יש לקבל תחילה פסק דין (בהסכמה או שלא בהסכמה) מבית המשפט לענייני משפחה אשר בו תהא הכרזה על פירוק השיתוף בנכס ולאחר מכן יימכר הנכס המשותף של הצדדים. עו"ד מקצועי והגון לרוב ימליץ לבני הזוג לנסות ולמכור את ביתם בעצמם ולחסוך מעצמם עלויות נלוות גבוהות.
אז מה זה כינוס נכסים ?
משניתן פסק דין המורה על מכירת הנכס ומשהצדדים לא מצליחים להידבר בענייניות וביעילות למכירת ביתם בשל המתח וחוסר האמון ביניהם, ביכולתם של הצדדים ו/או מי מהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש למנות את עורכי הדין של הצדדים ככונסי נכסים ולאחר שבית המשפט מאשר את המינוי וחותם על צו למינוי ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הנכס, יפעלו באי כוח הצדדים בהליך למכירת הנכס המשותף וכפי הוראות ביהמ"ש לענייני משפחה, שכן כונס נכסים (כמו מנהל עזבון, נאמן וכדומה) הינו בעל תפקיד מטעם ביהמ"ש, כזרועו הארוכה של ביהמ"ש, ולכן יש לכונס הנכסים חובת נאמנות הן כלפי לקוחו והן כלפי ביהמ"ש.
כינוס נכסים בביהמ"ש לענייני משפחה:
תהליך זה מורכב מארבעה שלבים עיקריים:
- באי כוח הצדדים יפרסמו את הנכס לפי סדרי הדין.
- באי כוח הצדדים יקבלו הצעות מחיר עבור הנכס.
- באי כוח הצדדים יקבעו מועד להתמחרות במשרד.
- הנכס יימכר לכל המרבה במחיר.
בהליך 'קלאסי' של כינוס נכסים שכר הטרחה יעמוד על 4 אחוז בתוספת מע"מ ובתוספת הוצאות הכינוס (פרסום, ואגרות וכו'). הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכה"ט ובהוצאות הכינוס ואת יתרת התמורה יחלקו ביניהם בחלקים שווים או כפי שהוגדר בהסכם/בפסה"ד.
כינוס נכסים בהוצאה לפועל
בכינוס נכסים בלשכת ההוצל"פ לרוב הנושה הוא הבנק, שרוצה להגן על האינטרס הכלכלי שלו כלומר להשיב לעצמו את החוב (קרן + ריבית) ופחות 'חשוב לו' למצות ולהאמיר את שווי הנכס ככל הניתן.
לעומת הליך של כינוס נכסים בבית משפט למשפחה, בו יש קשר ישיר בין כונס הנכסים לבעל הנכס ואף קיימת לכונס הנכסים חובת נאמנות כלפי בעל הנכס אותו הוא מייצג, להיטיב ולהאמיר את האינטרסים של הלקוח, בכינוס נכסים בהוצאה לפועל ב"כ הנושה מבקש להתמנות ככונס נכסים על הנכס של החייב ולכן חובת הנאמנות של כונס הנכסים היא למרשו, לנושה, וכששכה"ט בהליך של כינוס נכסים בהוצל"פ הינו גבוה בהרבה ועשוי לנוע בסופו של יום סביב כ-10% (כולל מע"מ והוצאות).
