החוק בישראל משמר את החוק העות'מני ולמעשה מקנה עבור כל עדה עצמאות בדיני האישות. כלומר, בני זוג יכולים להינשא ולהתגרש בישראל רק על פי הדין הדתי של אותה עדה אליה הם משתייכים. היינו, יהודים ברבנות, נוצרים בכנסייה אליה הם משתייכים, מוסלמים בבית הדין המוסלמי וכדומה. ואולם, כאשר זוג מתגרש הליך הגירושין עצמו חייב להתנהל בבית הדין הרבני. אילו ההליך הנלווה הכולל מזונות, משמורת והחלטות שונות יכול להיעשות בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה.
ההבדל המרכזי בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה הוא החוק שעל פיו מכריעים בתיק: בבתי הדין הרבניים מי שמנהל את התיק הוא הרכב של דיינים. אלה הם רבנים שמוסמכים על ידי המדינה להכריע בענייני נישואין וגירושים. הדיינים פוסקים למעשה בהתאם להלכה ולא לפי חוק שעבר בכנסת ואולם, ככל בתי הדין ובתי המשפט השונים בישראל הם כפופים להכרעות של בית המשפט העליון.
בתי המשפט לענייני משפחה הם בתי דין בערכאה נמוכה (המקבילה לבית משפט השלום) שדנים בכל תביעה שמתעוררת בין בני משפחה החל מסכסוכי צוואות, תביעות שונות בין בני משפחה וגם תביעות הנוגעות לענייני גירושין (אך לא הגירושין עצמם). בתי משפט אלה, ככל בית משפט בישראל, שופטים לפי חוקי הכנסת ופסיקת בית המשפט העליון בתיקי גירושין.
טעויות נפוצות בהליך הגירושין בהקשר זה יכולות להיות מחשבה שגויה של בן הזוג שהדין שיחול בענייני משמורת ומזונות הוא רק הדין הדתי ואילו למעשה ניתן לפנות לערכאה שמייצג את הצד המתגרש ברמה הערכית, בצורה מיטבית.
החוק בישראל סבוך, ולכן במקרים מסויימים בית הדין הרבני יכול ל-"רכוש" סמכויות לדון בעניינים אזרחיים כגון מזונות או משמורת, אם הוגשה אליו תביעה מצד אחד מבני הזוג. במידה ואחד מבני הזוג הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שזה רוכש לו את הסמכות לדון בתביעה שהוגשה לפניו והדלת לתביעה בבית הדין הרבני נסגרת. הליך זה נקרא מרוץ סמכויות שכן כל צד מבקש לפנות לערכאה שהוא סובר שתיטיב עמו.
שלבי הליך גירושין:
גירושין נעשים למעשה דרך הליך של תביעה, בו אחד מבני הזוג מגיש כנגד בן הזוג האחר תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. תביעת הגירושין חייבת לכלול, ככל תביעה את פרטי הצדדים: הצד הנתבע והתובע, את עילות התביעה ואת כל הפרטים הרלוונטיים. בשלב זה ככל הנראה תצטרכו להיעזר בעו"ד גירושין אסתר שלום, שתדאג להסדיר עבורכם את כל הפרטים ההכרחיים ולכתוב את כתב התביעה הרצוי.
לאחר הגשת התביעה, הצדדים יוזמנו לדיון בו ידונו בעילות השונות העולות מהתביעה כולל הזמנת עדים, חקירות נגדיות וכל הדברים המלווים משפט רגיל. בנוסף, לעיתים בית הדין ינסה לפייס בין בני הזוג על מנת להגיע ל-'שלום בית'. בסוף ההליך ייתן בית הדין פסק דין המכריע בכל הסוגיות השונות שעלו מכתב התביעה, בין אם הוא חל רק על הגירושין או מקיף יותר (משמורת-מזונות).
חשוב לציין שהליך הגירושין לא חייב להיעשות בצורה של משפט אלא שישנה אפשרות לבני הזוג להגיש לבית הדין תביעה בצורה של 'הסכם גירושין' שמציג לדיין את ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג ואת התנאים השונים של הליך פירוק התא המשפחתי. במידה ובני הזוג הגיעו להסכמות אלה דיני בית הדין נוטים להתערבות פחותה ויאשרו את ההסכם בקלות.
גירושין וילדים
אחד הנושאים המורכבים ביותר בהליך גירושין הוא חלוקת האחריות על הילדים המשותפים. חלוקה זו יכולה להיעשות בהסכמה בין ההורים – בני הזוג המתגרשים – או דרך פסק דין שייתן בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
ניהול הליך גירושין חייב לכלול דיון בשאלה על מי תוטל האחריות על הילדים המשותפים. ישנן שתי אפשרויות: האחת, בני הזוג יכולים לקבוע משמורת משותפת לפיה האחריות מוטלת על שניהם באופן שווה ועליהם לדאוג באופן שוטף על גידול הילדים. אפשרות אחרת היא שגידול הילדים מוטל על אחד ההורים ואז ייקבעו 'הסדרי ראייה' לפיהם אחד ההורים זכאי לראות ולבלות עם ילדיו בימים או בשעות מסוימות כפי שנפסק או הוסכם בין ההורים. עו"ד גירושין מקצועית היא הגורם המתאים ביותר לנהל את ההליך הן מול בית הדין והן בשלב המשא ומתן מול בן הזוג המתגרש.
במקרים מסוימים גם לרצון הילד ישנה משמעות בבחירת הסדרי הראייה והמשמורת: אם מלאו לילד 6 שנים יש לו זכות להביע את רצונו בפני בית המשפט ללא נוכחות הוריו. לפי הדין, ככל שגילו של הילד גדול יותר כך יינתן משקל רב יותר להעדפתו/ העדפתה.
הסדרי מזונות
ניהול הליך גירושין חייב לכלול אף דיון בהסדרי המזונות. תשלום מזונות הנו חובה שמקורה בדין הדתי שמוטלת על האב לכלכל את ילדיו גם אם המשמורת שלו עליהם מצומצמת. חובת המזונות מוטלת על האב עד לאחר שחרור הילדים מהצבא ואז היא פגה. ככל שהשכר של אב המשפחה גדל, כך עשוי לגדול הסכום אותו הוא עתיד לשלם.
טעויות נפוצות בהליך הגירושין ביחס למזונות הינה השלב בה מתחילה לחול החובה על האב החובה לשלם מזונות: חובה זו משתכללת מרגע שהבעל והאישה נפרדו כלומר, לפני מתן פסק הדין הסופי ולכן – לאם זכות לתבוע הסדר מזונות זמני עד למתן פסק הדין. כמו כן, במקרים קשים יותר בהם יש סירוב של האב לשלם ישנן סנקציות משפטיות שעשויות לחול עליו וכן קצבת מזונות המוענקת מהביטוח הלאומי.
לסיכום, גירושין הם עסק מורכב ולכן רצוי לפנות לייעוצה המקצועי של עוה"ד אסתר שלום.
