גניבת זרע אסתר שלום משרד עורכי דין

גניבת זרע

גניבת זרע באה לתאר מצב שבו גבר הכניס אישה להיריון כשהוא מניח שיחסי המין שהם מקיימים מוגנים ומנגד האישה שאיתו פעלה ללא ידיעתו באופן שכן הביא אותה להרות. לצד השימוש במילה "גנבה" ההתייחסות לסיטואציה זו מתוארת גם כאקט של מרמה או הפרת חוזה.

נושא גניבת הזרע מהווה נדבך נוסף ברמה המשפטית כשהוא נחשף לרוב במסגרת של תביעות הנוגעות לתחום המזונות. לצד ההיבט המשפטי לנושא גניבת הזרע היבטים נוספים שחשוב לדון בהם.

גניבת זרע – ראייה היסטורית

אקטים של גניבת זרע נחשפנו לראשונה בסיפורי המקרא. הסיפור הבולט והמוכר מגיע מספר בראשית הנוגע לבנותיו של לוט. שתי בנותיו של לוט הסיקו כי העולם נחרב ובכדי לדאוג להמשכו של המין האנושי השקו הבנות את אביהן ביין וקיימו עמו יחסי מין וזאת כדי להרות בהמשך ובכך לקיים את המשכה של האנושות.

גניבת זרע במשפט הישראלי

אנשי משפט רבים עוסקים לא פעם בסוגייה של גניבת זרע. ישנם גברים המרגישים כי קיימות סיטואציות בהן נשים מכוונות עצמן להכרות עם גברים אותם "סימנו", תוך השאיפה להיכנס מהם להיריון, גם אם הדבר ייעשה ללא ידיעתו של הגבר.

גברים שנמצאים בסיטואציה בה חוו אקט של גניבת זרע, חווים תחושה של חוסר אונים בה כפו עליהם אבהות מבלי שתכננו ורצו בכך. סיטואציה זו מעלה כמובן שאלות מהותיות שלהן נדרשים בתי המשפט בישראל. בין היתר נשאלת השאלה מי מחליט על המשכו של ההיריון? האם מדובר בהחלטה של הגבר? האישה? החלטה משותפת שלהם או אולי של בית המשפט? ומה לגבי בדיקת רקמות? מי מהשניים יהיה מחויב בבדיקה זו? שאלות נוספות שעולות מתייחסות לשאלה האם לגברים קיימים הסכמים המאפשרים להם להיות פתורים מכל מחויבות על ילדם? ובראייה רחבה יותר – מהן זכויותיו וחובותיו של הגבר במקרים של גניבת זרע?

ברמה המשפטית גניבת זרע מתארת, כאמור, מצב בו אישה הרתה מזרעו של גבר, בין אם מדובר בקשר ארוך ביניהם ובין אם במפגש חד פעמי וזאת בניגוד לרצונו וידיעתו של הגבר. החוק בישראל לא מתייחס לנושא בצורה מובהקת וברורה ועניין גניבת הזרע מהווה בעצם פרשנות ותחושה סובייקטיבית מצד הגבר.

במקרים של היריון, גם אם נוצר תחת גניבת זרע, יהיה מחויב אבי הילד במזונות עבור בנו הקטין. גם אם בהמשך יוכיח האב שהריונה של האם התבצע תחת אקט של גניבת זרע כשאקט זה ברור לכל, גם אז יהיה האב מחויב במזונות ובכך גם בציפייה להכיר באבהותו.

גישת בית המשפט בישראל בנוגע למחויבותו של הגבר לילדיו, גם אם אלו הגיעו תחת אקט של גניבת זרע, ברורה והחלטית לגבי אחריותו של האב. הטיב להתייחס לכך בעבר נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, שטען כי "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוונטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין".

אמירתו של שמגר מהווה מסר ברור בכך שיש פעמים וקיום יחסי מין יכולים להוביל להיריון גם אם שני הצדדים ביצעו את כל שניתן על מנת להימנע מהיריון. באמירה זו מחדד שמגר את הניסיון, לא פעם, של גברים לטעון לגניבת זרע מצד האישה גם כשהיא פעלה מצידה באופן שדווקא הביע את אי רצונה להרות. בנוסף, מסביר שמגר כי לגבר אחריות תמידית שבכל אקט מיני מלא עם אישה יש ובדרך הטבע הדבר עלול להוביל להריון ומכאן לאחריות הגבר על הילד, גם אם קיימת תמימות דעים שכניסתה להיריון של שותפתו לאקט המיני היא פעלה ברמייה על מנת להיכנס להריון.

גניבת זרע – אקט שחשוב להימנע ממנו

הרצון של נשים וגברים רבים להיות הורים לילדים מובן ומקובל ויש בו להגשים את רצונותיהם ושאיפתם של רבים להורות וליצירת תא משפחתי. הרצון להורות מאפשר כיום לגברים ונשים לזכות בילדים לא רק במסגרת של זוגיות, אלא במגוון דרכים נוספות, בין אם בתרומת זרע, הורות משותפת של חברים ואף אימוץ של ילדים.

האפשרויות הנוספות להורות אפשרו עם הזמן לצמצם את המקרים המצערים של גניבת זרע בארץ ובעולם. נשים המעוניינות להרות פונות למכונים לתרומת זרע בהם יוכלו לזכות לתרומת זרע מגברים שתרמו זאת מרצונם המלא, תוך היכולת לבחור בתרומה על בסיס מאפיינים וקריטריונים המוצגים בפניה.

על נשים שבחרו באופן מודע לגנוב זרע להכיר שלצד חובת האב הביולוגי בתשלומי מזונות, שמורה זכותו של האב לחלוק משמרות על ילדו ובעצם לקבל זכות מלאה לשהות במחיצתו במחצית מהזמן. זכות זו תאפשר גם לאב לעצב ולחנך אל ילדו, לטוב או לרע, במסגרת עולם הערכים והאמונות שלו ובעצם לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחינוך ילדו, לבטח כשהוא מעוניין בזאת ומתעקש על כך.

נשים שסברו שבגניבת זרע הן אלו שיזכו לגדל את ילדם לבדן תוך תמיכה כלכלית מרחוק של האב, הבינו שתכנון זה לא תמיד מתקיים בפועל, כשגברים רבים דורשים, בצדק יש לומר, לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידולו וחינוכו של ילדם גם לאחר שזה הגיח לעולם מבלי שהם תכננו זאת. בסיטואציה זו יכולים כמובן להיווצר חיכוכים נוספים על גבם של הילדים.

 

שתפו את המאמר לחברים:

שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
דילוג לתוכן