חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, במקרה של גירושין. על פיו, נכסים שנצברו לאחר הנישואין, יחולקו בין הצדדים באופן שווה. אילו הרכוש עמו בא כל אחד מבני הזוג אל הקשר, יישאר בבעלותו הפרטית. בני זוג המבקשים להתנות על תחולת הסדר זה, יערכו הסכם ממון. בו יקבעו את אופן חלוקת הרכוש ביניהם על פי העדפותיהם האישיות.

 הבחנה בין רכוש משותף לבין רכוש אישי

במסגרת חלוקת הנכסים בגירושין, מבחין חוק יחסי ממון בין רכוש משותף של בני הזוג, שהנו כל נכס שנצבר לאחר שנישאו, לבין רכוש אישי. רכוש אישי אשר רכש מי מהצדדים ערב הנישואין, או שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. בעת פרידה, יהיה זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויו של הרכוש המשותף. הנכסים האישיים אינם נכללים בחלוקה. כלומר, אלו יישארו בבעלותו האישית של כל אחד מן הצדדים. החלוקה השווה של הרכוש המשותף נקראת הסדר איזון משאבים. כפי שנראה להלן, בני הזוג רשאים להתנות עליו על ידי עריכת הסכם ממון. קרי, זהו הסדר ברירת המחדל החל כל היכן שלא נערך הסכם ממון על ידי עורך דין. נדגיש, כי הרכוש המשותף כולל את כל נכסי בני הזוג. לרבות נכסי מקרקעין, מטלטלן, הזכויות הסוציאליות שלהם, מניות, אופציות, זכויות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד.

 הלכת השיתוף – נכס אישי הופך לנכס משותף

חוק יחסי ממון מפריד באופן ברור מאוד בין נכסים אישיים אשר אינם נכללים בחלוקת הרכוש, לבין נכסים משותפים. נכסים משותפים מתחלקים בין הצדדים באופן שווה בעת גירושין. משכך, על פניו היה ניתן לחשוב כי מדובר בסוגיה פשוטה מאוד. אולם, לצדו של חוק זה עומדת הלכת השיתוף. זו קובעת כי נכס אישי יכול להפוך לרכוש משותף, אם הוכחה בו כוונת שיתוף. אז, במקום שרכוש זה יוותר בבעלות הפרטית של מי מהצדדים, כפי שקובע חוק יחסי ממון, הרי שהוא הופך לנכס משותף. נכס, אשר לצד השני יש זכויות בו. כך, כאשר בני הזוג התגוררו יחדיו בדירה אשר רכש מי מהם לפני הנישואין, יכול הצד השני להעלות טענה בעת גירושין. טענה כי הדירה הוטמעה למעשה ברכוש המשותף של בני הזוג. על כן היא אינה עוד נכס פרטי של הצד שרכש אותה.

לטענה זו תהיה מטבע הדברים השלכות כלכליות אדירות על בני הזוג וזוהי אחת הסיבות העיקריות להתפתחות סכסוך כלכלי בין בני זוג במסגרת הליך הגירושין אלא אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון וקיבלו אישור הסכם ממון טרם תחילת הליך הגירושין. באופן טבעי, כל צד פועל נמרצות לשמירה על האינטרס הכספי שלו. בהעדר אפשרות לגבש הסכמות, מוצאים את עצמם הצדדים מתכתשים בערכאות.

הסכם ממון – לבחור אחרת

ישנם זוגות רבים שחלוקת הרכוש על פי חוק יחסי ממון אינה מתאימה להם. לעיתים, משום שישנו פער כלכלי מהותי בין בני הזוג, אז הצד האמיד יותר מבקש להגן על קנייניו. זה על מנת למנוע מצב שבו יידרש לוותר על מחצית מן הרכוש במקרה של פרידה. במקרים אחרים, מבקשים בני הזוג להחריג מן החלוקה השווה של הנכסים, רכוש מסוים. כמו דירה, או כספים אשר התקבלו בירושה. דיני הגירושין מאפשרים לכל זוג החפץ בכך להתנות על תוקפו של חוק יחסי ממון על ידי עריכת הסכם ממון לפני הנישואין, באמצעותו קובעים הצדדים כיצד תתבצע חלוקת הנכסים ביניהם היה וייפרדו. אז, כללי ההסכם מחליפים את ההסדר שבחוק.

ראוי לציין כי הסכם ממון גם יכול למנוע סכסוך כלכלי בין בני הזוג בעת פרידה. וזה מלבד האפשרות לבחור את הסדר חלוקת הרכוש המתאים להם באופן אישי. זה היות שחלוקת הרכוש הוסדרה מראש ובפרוטרוט. לדבר יש יתרון רב. זה היות שניתן יהיה לקדם את הליך הגירושין מהר יותר. יהיה ניתן למנוע את הקושי הרגשי והעלויות הכספיות הכרוכות במאבק משפטי בנושא זה.